Page 14 - hahagana 41
P. 14

‫מבצע תל חי‪:‬‬
   ‫הסערה שלפני הסערה‬

 ‫ניסיונות הצבא הסורי לפלוש לארץ ישראל באוקטובר ‪ 1947‬היו‬
 ‫אקדמה להשתתפותו בקרבות מלחמת העצמאות‪ .‬הם נהדפו על‬
‫ידי הבריטים בעוד שהפלמ"ח התארגן לראשונה במסגרת גדודית‬

                                                                                                             ‫יעקב מרקוביצקי‬

‫רוחות המלחמה הקדירו באוקטובר ‪ 1947‬את שמי הגליל העליון‪ .‬ידיעות שליקט הש"י (שירות הידיעות של ה'הגנה') העידו‬
‫על תוכנית התקפית סורית כלפי הגליל העליון המזרחי‪ .‬מטכ"ל ה'הגנה' הורה לכוחות הארגון בצפון הארץ להיערך לקראת‬

                                                                                                             ‫האיום המתממש‪.‬‬

‫לפעולת התארגנות וההיערכות מול האויב שבפתח‪ ,‬ניתן הכינוי 'מבצע תל חי'‪ .‬הכינוי נועד לסמל את מורשת עמידת‬
‫הגבורה של תל חי (י"א באדר תר"פ‪ .)1.3.1920 ,‬נוכח כך נתבעו המתיישבים לעמידה איתנה עקב הפלישה הצפויה‪.‬‬
‫בין יתר הדברים נאמר‪...' :‬אין לפנות אף נקודה ויישוב עבריים ומחזיקים בהם עד האיש האחרון‪ .‬פינוי הנקודות מבלתי‬

                                                                  ‫לוחמים‪ ...‬ייעשה לאחר האישור של המוסדות המוסמכים'‪.‬‬

‫ב‪ 20-‬באוקטובר ‪ 1947‬חצתה יחידה סורית את הגבול והשתלטה על תל אל קאדי (תל דן)‪ ,‬יובלו המרכזי של הירדן הנובע‬
‫בתחומי ארץ ישראל המנדטורית‪ .‬כוחות בריטיים הגיעו למחרת לתל‪ ,‬הכניעו את הסורים והחזירום אל מעבר לגבול‪ .‬דווקא‬
‫בשלהי המנדט‪ ,‬על רקע תהליך פינוי הצבא הבריטי מארץ ישראל‪ ,‬נקטו השלטונות הבריטיים מדיניות שנועדה לשמר את‬
‫ריבונותם ותוקף סמכותם בארץ‪ .‬יש המדגישים כי במהלך יזום זה הביעה סוריה את התנגדותה לתכנית לחלוקת הארץ על‬
‫בסיס המלצות ועדת החקירה של האו"ם (אונסקו"פ) מקיץ‪-‬סתיו ‪ .1947‬סוריה‪ ,‬כחברה תורנית במועצת הביטחון‪ ,‬הבליטה‬
‫במהלך צבאי יזום זה את התנגדותה לתוכנית החלוקה וביטאה את מגמותיה לשינוי אופרטיבי בהמלצות אונסקו"פ‪ .‬תכנית‬

                                                                 ‫זו אושרה כידוע על ידי עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר ‪.1947‬‬

‫פקודת ההיערכות של מטכ"ל ה'הגנה' הבליטה מבצע היערכות אופרטיבית לקראת מבחן הפלישה‪ .‬ההחלטה לא הייתה‬
‫פרי יוזמה מדינית‪ ,‬אלא מבצע היערכות שמגמתו לשמור על הישגי ההתיישבות‪ .‬הארגון השתית את השליטה וההיערכות‬
‫על אנשי היישובים ב'אצבע הגליל' והאמין ביכולתם להתגונן מול איום פנימי (הכוחות הפלסטינים) וחיצוני (פלישה צבאית)‪.‬‬

‫פלוגות פלמ"ח נקראו ממשקיהן בגליל העליון ועמק הירדן והתקבצו במסגרות אופרטיביות נוכח איום הפלישה‪ .‬מחלקות‬
‫מהגדוד השלישי (בפיקוד שלום חבלין) שרוכזו במבנים פלוגתיים החלו בהכנות מבצעיות לקראת אפשרות של מלחמה‬
‫עתידה‪' .‬איום הפלישה' היה אירוע פורמטיבי בהפיכתן של קבוצות ההכשרה המגוייסות לפלוגות מבצעיות (ג'‪ ,‬ט'‪ ,‬י"א)‬
‫במסגרת הגדוד השלישי ('גדוד הגליל') של הפלמ"ח‪ .‬כאשר נתרופפה המתיחות (מאיום הפלישה) נותרו יחידות הגדוד‬
‫במחנות פלוגתיים ברחבי צפון הארץ (תל‪-‬חי‪ ,‬חולתה‪ ,‬הר כנען ומגדל)‪ .‬הריכוז במחנות קבע איפשר לפיקוד הגדוד ליצור‬
‫'אגרופי כוח' במסגרת פעילות ביטחונית מגוונת‪ :‬סיורי כפרים‪ ,‬אבטחת נתיבי תחבורה‪ ,‬ניסיונות לפגיעה במסיתים וראשי‬
‫כנופיות‪ ,‬אספקת יישובים מבודדים‪ ,‬סיוע ליהודי צפת ועוד‪ .‬במובן המבצעי היו אנשי הגדוד השלישי מהראשונים ביחידות‬

                                        ‫הפלמ"ח שהופעלו במסגרות מבצעיות עוד לפני פרוץ קרבות מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫משמעות רבה הייתה למעורבות הצבא הבריטי לאבטחת אזור הגליל העליון ולנטילת האחריות המבצעית לגורל ההתיישבות‬
‫היהודית במרחב גיאוגרפי זה‪ .‬בסתיו ‪ 1947‬הוצאה האחריות המבצעית לאזור הגליל העליון מידי הדיביזיה המוטסת השישית‬

                               ‫('הכלניות') והועברה לאחריות מפקדת חיל הספר העבר הירדני בפיקוד הקולונל ג'ו האקט‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫‪ 14‬גיליון ‪ | 41‬תשע"ז ‪2017‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19