Page 5 - 4 מידעון אינטרנט
P. 5

‫מידעון ‪4‬‬

                              ‫בעליות על הקרקע הקודמות‪ :‬על‬
                              ‫היישוב החצי‪-‬מבוצר הומטרה‬
                              ‫אש מדויקת משלושה צדדים‪.‬‬
                              ‫היורים היו אנשי כנופיה ערבית‬
                              ‫שעשתה מאמץ למנוע הקמת‬
                              ‫יישוב יהודי באזור‪ 80 .‬דקות‬
                              ‫נמשכה ההתקפה עד שנהדפה‪.‬‬
                              ‫"ההתנהגות הייתה יוצאת מן‬
                              ‫הכלל"‪ ,‬ציין ראש ה"הגנה" אליהו‬
                              ‫גולומב לאחר הקרב‪ ,‬שבו נטל‬
                              ‫חלק‪" .‬אף רגע של מבוכה‪ .‬אף‬

                                              ‫רגע של בלבול"‪.‬‬

‫פריקת גלילי תיל ב"גדר הצפון"‬   ‫בצד היהודי היה הרוג אחד‪ ,‬פצוע‬
                              ‫קשה אחד (שמאוחר יותר מת‬

                              ‫מפצעיו) וכמה פצועים קל‪ .‬לערבים היו נפגעים רבים‪ ,‬שמספרם אינו ידוע‪.‬‬

‫בימים הבאים הושלמו עבודות הביצור‪ .‬במקום נשארה רק "פלוגת הכיבוש"‪ .‬לאחר כחודשיים עבר‬
‫היישוב כולו לאזור הררי סמוך‪ ,‬שם הוקמה "חניתה עילית"‪ ,‬נקודת הקבע‪" .‬חניתה תחתית" הפכה לבסיס‬

                                                                               ‫אימונים של ה"הגנה"‪.‬‬

‫הקמת חניתה נתפסה בימים ההם כמבצע צבאי נועז – קביעת עובדה בלב שטח מסוכן הרחק מיישובים‬
‫יהודיים אחרים‪ .‬בנובמבר ‪ 1938‬הגיע לחניתה גרעין הקבע שהחליף את "פלוגת הכיבוש" והמהלך‬

                                                                  ‫ההתיישבותי‪-‬ביטחוני הזה הושלם‪.‬‬

‫לסיפור חניתה יש להוסיף את נושא "גדר הצפון"‪ ,‬שנמתחה מראש הנקרה עד ים החולה ומשם עד‬
‫הכנרת על ידי הבריטים‪ ,‬בהשתתפות פועלים יהודים ובאבטחת כוחות יהודיים גדולים מטעם ה"הגנה"‪.‬‬
‫הגדר נועדה למנוע הסתננות של אנשי כנופיות ערבים מלבנון וסוריה והיא הושלמה תוך חודשים‬

                                                      ‫אחדים בקיץ ‪ .1938‬במקביל נסלל כביש הצפון‪.‬‬

                                     ‫"כופר היישוב"‬

‫בקיץ ‪ ,1938‬ככל שהחמיר המצב הביטחוני‪ ,‬נדרשו סכומי כסף גדולים וגדלים‪ ,‬כדי לעמוד בעומס‪.‬‬
‫מוסדות היישוב החליטו על הקמת מכשיר כספי שיוקדש אך ורק לצורכי הביטחון‪ .‬ב‪ 27-‬ביולי הוכרז על‬

                         ‫הקמת "כופר היישוב" – כמפעל ארצי של גיוס כספים למען פעולות ה"הגנה"‪.‬‬

‫"כופר היישוב" העמיד ממועד זה ובמשך ‪ 10‬שנים – עד קום המדינה – סכומים גדולים‪ ,‬וכל חלקי ה"הגנה"‬
‫נהנו מפירותיו‪ .‬במקור היה זה מעין "כופר שמירה"‪ :‬מי שלא יכול היה לצאת לשמירה‪ ,‬ביישובו או ביישוב‬
‫אחר‪ ,‬מסיבות של בריאות‪ ,‬עבודה או גיל‪ ,‬תרם סכום כסף‪ .‬עם הזמן התרחב המפעל לתחומים רבים‬

                                                                                             ‫אחרים‪.‬‬

‫"כופר היישוב" היה מוסד לגאלי ומוכר‪ ,‬וכלפי חוץ הוא אסף כספים למען ביטחונו של היישוב‪ .‬בראשו‬
‫עמדה נשיאות שמונתה על ידי הוועד הלאומי‪ .‬הוא התבסס על תרומות ישירות ועקיפות‪ .‬בין התרומות‬
‫הישירות היו סכומי כסף‪ ,‬קבועים וחד‪-‬פעמיים‪ ,‬שאנשים ומוסדות תרמו‪ .‬בין התרומות העקיפות היו‬
‫היטלים ומיסים מרצון‪ ,‬על כרטיסי נסיעה באוטובוסים‪ ,‬כרטיסי תיאטרון וקולנוע‪ ,‬ומוצרים כדוגמת‬

                                                                         ‫סיגריות ומשקאות חריפים‪.‬‬

‫תרומה ייחודית שהלכה והתפתחה מקיץ ‪ 1938‬ואילך הייתה של תכשיטים‪ .‬נשים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬הביאו מבתיהן‬
‫תכשיטים משפחתיים ותרמו אותם ל"כופר היישוב"‪ ,‬שאנשיו מכרו אותם והעבירו את התמורה לקופה‬

‫‪5‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10