Page 118 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 118
118׀ 100ל'הגנה'
הארגון העתיד לקום שראשי 'אחדות העבודה' ומשתתפי הוועידה ראו לנגד
עיניהם .בהחלטה גם אין התייחסות לסיבות ולנסיבות שהובילו אליה ,למעט הציון
כי "האיניציאטיבה ]היוזמה[" להעברת האחריות לטיפול ב"עניני ההגנה"
ל'אחדות העבודה' הייתה של אגודת 'השומר' 3.מאמר זה מציע קריאה מחודשת
של ההחלטה תוך עיגונה בהקשריה ,בניסיון להבינה לעומקה ולמלא לפחות חלק
מפערי המידע בה .הדיון ייעשה בשני מהלכים פרשניים .במהלך הפרשני הראשון
יוצגו ארבעה אמצעים עיקריים – גופים וכוחות – להגנה עצמית שעמדו לרשות
היישוב בעת ההיא .מהלך זה נועד להבהיר האם אמצעים אלה היו חלופות של
ממש ל'הסתדרות ההגנה' ,והוא ֵאפוא חיוני להבנת הרקע והמניעים להחלטה על
הקמתה .על בסיסו יוצג במהלך פרשני שני ניתוח מפורט של ההחלטה עצמה ,על
המפורש ,המרומז ,המשתמע והחסר בה ,שבו יתברר גם מקור ההשפעה העיקרי
שלה .כן יידונו אופן התנהלותה של ישיבת הוועידה שהוקדשה ל"עניני ההגנה"
ומשמעות פרסומה של ההחלטה בקונטרס – היבטים שהוזנחו במחקר הקיים על
ראשית 'ההגנה' ,אשר שופכים אור חדש ומפתיע על מאפיין ארגוני־אופרטיבי
מהותי של 'הסתדרות ההגנה' המיועדת.
'אחדות העבודה' הוקמה בפברואר 1919כאיחוד של מפלגת 'פועלי ציון' בארץ
עם קבוצות פועלים 'בלתי מפלגתיים' ,חברי הסתדרויות הפועלים החקלאיים
בגליל ,בשומרון וביהודה .בראשה עמדו דוד בן־גוריון ויצחק בן־צבי מ'פועלי
ציון' ,וברל כצנלסון ויצחק טבנקין מן ה'בלתי מפלגתיים' .רוב חברי המפלגה
בראשיתה נמנו עם עולי העלייה השנייה ) (1914-1904והשלישית ),(1923-1919
חלקם חברים ביישובים שיתופיים ,חלקם חברי קבוצות עבודה ויתרם פועלים
שכירים במושבות העלייה הראשונה ובערים .שמה המלא היה 'התאחדות ציונית־
סוציאלית – אחדות העבודה' ,ולא במקרה 'ציונית' קדם ל'סוציאלית' ,ו'סוציאלית'
הועדף על פני 'סוציאליסטית' :בבסיסה האידאולוגי הייתה לאומיות ציונית
החותרת לבניין אומה בארץ ישראל ,ששולבה בה תפיסה כלכלית־חברתית אנטי־
קפיטליסטית ש ָ ֹשמה דגש על עבודה יצרניתִ ,שוויון חברתי וערבות הדדית ,ושעם
זאת הייתה משוחררת מד ֹוגמה או מדוקטרינה מרכסיסטית או סוציאליסטית
סדורה 4.לוועידתה הראשונה הגיעה המפלגה לאחר הישג מרשים
"החלטות הועידה הראשונה של 'אחדות־העבודה' כנרת – סיון – תר"פ" ,תיק ,80/146/7עמ' ,2את"ה. 3
להצגה מרוכזת ותמציתית של הרקע להקמת המפלגה ,של שני מרכיביה – 'פועלי ציון' וה'בלתי 4
מפלגתיים' – ושל מאפייניה האידאולוגיים בראשיתה ,ראו :אניטה שפירא" ,היסטוריה מדינית של
היישוב ,"1939-1918 ,בתוך :משה ליסק ,אניטה שפירא וגבריאל כהן )עורכים( ,תולדות היישוב היהודי
בארץ־ישראל מאז העלייה השנייה :תקופת המנדט הבריטי ,חלק ב ,ירושלים :האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים ומוסד ביאליק ,1994 ,עמ' .41-36
