Page 123 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 123

‫בין 'השומר' ל'הגנה' ׀ ‪123‬‬

‫הבריטים לא יתירו אלימות בעיר הקודש‪ ,‬שהייתה גם מרכז השלטון הבריטי בארץ;‬
‫והעריך כי הערבים יימנעו מלפגוע ביהודי העיר העתיקה‪ ,‬המתנגדים לציונות‪,‬‬
‫ויכוונו את התקפתם כנגד יהודי העיר החדשה‪ ,‬הציונים‪ .‬בפרוץ האלימות הדפו‬
‫המגינים היהודים בירושלים החדשה את התוקפים הערבים תוך שימוש במעט‬
‫הרובים והאקדחים שהיו בידיהם‪ .‬לעומת זאת בעיר העתיקה השתוללו התוקפים‬
‫ללא מענה מהיר ויעיל מצד הצבא‪ ,‬ותוך עצימת עיניים ולעיתים גם השתתפות‬
‫פעילה של השוטרים הערבים בתחנת העיר העתיקה‪ .‬הצבא אף חסם תגבורות‬
‫ששלח ועד ההגנה לעיר העתיקה‪ .‬במשך שלושה ימי הפרעות נהרגו חמישה‬
‫יהודים‪ ,‬נפצעו ‪ ,211‬אישה ונערה נאנסו‪ ,‬רכוש נשדד ונהרס‪ ,‬בתי כנסת וישיבות‬
‫נפגעו ומצבות נותצו בבתי קברות‪ ,‬בטרם התעשתו השלטונות והחזירו את הסדר‬
‫על כנו‪ .‬ז'בוטינסקי עצמו נעצר ב־‪ 7‬באפריל בתואנה שהחזיק ברשותו נשק‬
‫ותחמושת בניגוד לחוק‪ ,‬ומלבדו נעצרו עוד ‪ 19‬אנשי מגן יהודים‪ .‬גם חלק מן‬

                                         ‫המסיתים והפורעים הערבים נעצרו‪9.‬‬

‫גופים וכוחות להגנה עצמית ביישוב‬

                                                      ‫א‪ .‬אגודת 'השומר'‬

‫'השומר' הוקם ב־‪ 12‬באפריל ‪ 1909‬ככסות ֵלגלית של המסדר החשאי 'בר גיורא'‪,‬‬
‫שהוקם כשנה וחצי לפני כן‪ ,‬ב־‪ 28‬בספטמבר ‪ .1907‬את 'בר גיורא' הקימה קבוצה‬
‫קטנה של פחות מעשרה מייסדים מאנשי העלייה השנייה‪ ,‬ובהם מנהיג המסדר‬
‫ישראל שוחט‪ ,‬יצחק בן־צבי‪ ,‬ישראל גלעדי‪ ,‬אלכסנדר זייד ואחרים‪ .‬מטרות המסדר‬
‫התמקדו בחתירה לשמירה עצמית ולעבודה עצמית בהתיישבות הציונית החדשה‬
‫בארץ ישראל – 'כיבוש השמירה' ו'כיבוש העבודה' בלשון הזמן – כביטוי של‬
‫תפיסה רחבה יותר שעמדה על שיקום הכבוד היהודי‪ ,‬היאחזות בארץ וציונות‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ;637-626 ,615-603‬יוסף ב' שכטמן‪ ,‬זאב ז'בוטינסקי‪ :‬פרשת חייו‪ ,‬ספר ראשון‪,1923-1880 :‬‬        ‫‪9‬‬
‫תל־אביב‪ :‬קרני‪ ,‬תשט"ז‪ ,‬עמ' ‪) 345-336‬להלן‪ :‬שכטמן‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬א(‪ .‬לתיעוד בן־הזמן של‬
‫ההתרחשויות‪ ,‬ראו‪ :‬יצחק בן־צבי‪" ,‬ימי הדמים בירושלים"‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי יצחק בן־צבי‪ ,‬כרך ראשון‪:‬‬
‫זכרונות ורשומות‪ ,‬תל־אביב‪ :‬מצפה‪ ,1936 ,‬עמ' ‪) 191-185‬להלן‪ :‬כתבי יצחק בן־צבי‪ ,‬א(‪ .‬נתוני הנפגעים‬
‫היהודים מבוססים על דו"ח ועדת החקירה הצבאית שמינו הבריטים לבדיקת המאורעות בירושלים‪:‬‬

‫‪Report of the court of inquiry convened by order of H.E. the High Commissioner‬‬

‫‪and Commander-In-Chief, dated the 12th day of April, 1920, 1.7.1920, p. 75‬‬

‫‪ .http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/yabber_palin.html‬לפי הדו"ח נהרגו במאורעות גם‬
‫ארבעה ערבים ונפצעו ‪ .21‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .76‬ב־‪ 10.4.1920‬הועמדו ז'בוטינסקי וה־‪ 19‬למשפט בבית דין צבאי‪,‬‬
‫וב־‪ 19‬בחודש נדון ז'בוטינסקי ל־‪ 15‬שנות מאסר עם עבודת פרך; על ה־‪ 19‬נגזרו שלוש שנות עבודת‬
‫פרך‪ .‬כולם שוחררו ב־‪ 8.7.1920‬לאחר שהנציב העליון הנכנס הרברט סמואל חנן את כל אסירי‬
‫המאורעות‪ ,‬היהודים והערבים כאחת‪ .‬שכטמן‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;383-375 ,352-347‬שמואל כץ‪,‬‬

            ‫ַז'בּ ֹו‪ :‬ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬אור־יהודה‪ :‬דביר‪ ,1993 ,‬עמ' ‪.429-422‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128