Page 122 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 122

‫‪ 122‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫בריטי‪ .‬חבורות בדווים משני עברי הירדן התקיפו יישובים יהודיים‪ ,‬בהם בין היתר‬
‫יסוד־המעלה‪ ,‬איילת־השחר‪ ,‬דגניה ב'‪ ,‬כפר־תבור ומלחמיה )מנחמיה(‪ ,‬ואף יעדי‬
‫ממשל וצבא בריטיים‪ ,‬ובראשם העיירה ַבּ ְי ַסאן )בית־שאן( וכן – בהתקפה של קרוב‬
‫ל־‪ 2,000‬איש ב־‪ 24‬באפריל – בסיס הצבא הבריטי ותחנת הרכבת ב ַס ַמח' )צמח(‪.‬‬
‫אחדים מן היישובים היהודיים פונו לזמן קצר מחשש שלא יעמדו בהתקפה צפויה‪7.‬‬
‫המוקד השני של המאורעות היה בירושלים‪ .‬ב־‪ 4‬באפריל ‪ ,1920‬היום הראשון‬
‫של חול המועד פסח וזמן חגיגות אל־נבי מוסא של המוסלמים‪ ,‬התקיפו ערבים‬
‫שהתקבצו לחגיגות – לבטח מאות רבות מבין עשרות אלפי החוגגים – את יהודי‬
‫ירושלים העתיקה ושכונות יהודיות בעיר החדשה‪ .‬כאן‪ ,‬עוד יותר מבצפון הארץ‪,‬‬
‫עמד ברקע ההתפרצות הגורם הלאומי‪ ,‬והתוקפים הונעו בערבוביה מהתלהבות‬
‫לאומית פאן־ערבית ומשאיפות לעצמאות ערבית פלסטינית‪ .‬ההתפרצות בירושלים‬
‫לא הייתה בגדר הפתעה‪ .‬כך למשל‪' ,‬ועד הצירים לארץ ישראל' – משלחת מטעם‬
‫'ההסתדרות הציונית העולמית'‪ ,‬ששימשה גוף מקשר בין היישוב ל ִמנהל הצבאי‬
‫הבריטי בארץ וסייעה בשיקום היישוב ופיתוחו לאחר המלחמה – ריכז ידיעות‬
‫מפורטות ממקורות שונים על הכנות להתקפה ערבית על יהודי העיר‪ ,‬והעביר אותן‬
‫לשלטונות הצבא‪ .‬כשבועיים לפני המאורעות הביע ד"ר חיים וייצמן‪ ,‬לשעבר ראש‬
‫ועד הצירים‪ ,‬חששות ביחס למצב הביטחון בעיר כאשר נפגש עם פילדמרשל‬
‫אדמונד אלנבי )‪ – (Allenby‬הנציב העליון הבריטי במצרים‪ ,‬ולפני כן מפקד חיל‬
‫המשלוח המצרי במערכה הבריטית לכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם‬
‫הראשונה – שביקר בירושלים‪ .‬במפגש נכחו גם מייג'ור־גנרל לואיס בולס )‪,(Bols‬‬
‫ראש ה ִמנהל הצבאי הבריטי בארץ‪ ,‬והרברט סמואל )‪ ,(Samuel‬לשעבר שר הפנים‬
‫בממשלת בריטניה‪ .‬אישים בולטים ביישוב‪ ,‬בהם זאב ז'בוטינסקי ופנחס רוטנברג‪,‬‬
‫הזהירו את הבריטים מפני האפשרות שהתהלוכה הדתית בחגיגות אל־נבי מוסא‬
‫תהפוך להפגנה פוליטית ותידרדר למעשי אלימות‪ .‬אלא שהבריטים בטחו ביכולתם‬
‫לשלוט במצב‪ .‬בולס אף אמר לוייצמן כי "אי אפשר שתהיינה מהומות"‪ ,‬שכן "העיר‬

                                                       ‫מלאה וגדושה צבא"‪8.‬‬

‫על אף ניסיונות ההרגעה הבריטיים החלה בקרב יהודי ירושלים התארגנות נמרצת‬
‫להגנה עצמית‪ .‬ועד הגנה עירוני בראשות ז'בוטינסקי ִארגן כוח מגן בן מאות אחדות‬
‫של פעילים‪ ,‬ופרס אותו על פי תוכנית מסודרת בשכונות היהודיות בעיר החדשה‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי נמנע מלהציב אנשי מגן בעיר העתיקה משתי סיבות‪ :‬הוא הניח כי‬

‫דינור )עורך(‪ ,‬סת"ה‪ ,‬א‪ ,2/‬עמ' ‪ .599-587‬מבין היישובים היהודיים שהותקפו רק בני־יהודה‪ ,‬ששכן‬         ‫‪7‬‬
‫ממזרח לכינרת ונותרה בו משפחה אחת‪ ,‬לא שרד‪ .‬בהתקפה עליו בליל ‪ 26-25‬באפריל נרצחו אם‬                ‫‪8‬‬

                                   ‫המשפחה ובנה‪ ,‬והמקום לא יוּשב מחדש אחר כך‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.595‬‬
                                                                                  ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.608‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127