Page 176 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 176
176׀ 100ל'הגנה'
הציונית ,אלא היה למיתוס מכונן בהבניית האתוס הציוני .במאמר הקצר הזה
ייבחנו היבטיו של נושא זה.
בטרם היות 'ההגנה' :ראשית ההתגוננות
ההגנה על שלמות גופם ועל רכושם של תושבים מפני איומים חיצוניים או פנימיים
היא בסמכות מוסדות שלטוניים שנוסדו למטרה זו ,צבא ומשטרה .כמוזכר לעיל,
נוכח חולשת השלטון שלא יכול או לא רצה לספק הגנה ראויה ,שרר בימי ראשית
ההתיישבות הציונית מצב של חוסר ביטחון בארץ ישראל .בתחילה נהגו תושבי
היישובים היהודים שנוסדו בימי העלייה הראשונה ) (1903-1882להסתמך על
הגנתם של שומרים שכירים מקרב בעלי הזרוע מקרב האוכלוסייה הערבית
המקומית .מסיבות שונות הסתמכות זו התבררה כבעייתית ונוכח זאת עלה הצורך
להקים כוח מגן עצמי .ראשית ההגנה העצמית היהודית בארץ ישראל הייתה ברמה
המקומית ומיועדת בעיקרה לשמירה מפני גניבות ומעשי שוד .השומרים היו מקרב
צעירי המתיישבים במושבות ואף נעשה ניסיון להקים ארגון שמירה כלל יישובי,
שכשל3.
חלק בולט מהעולים לארץ בימי העלייה השנייה ) (1914-1904היו צעירים בעלי
השקפת עולם סוציאליסטית ,ומהם היו שנטלו חלק בהגנה העצמית שהתארגנה
בפרעות שהתחוללו בראשית המאה העשרים בתחומי האימפריה הרוסית.
ביוזמתם הוקם בשנת 1907ארגון ההגנה היהודי הראשון בארץ ישראל בשם 'בר
גיורא' .חברי הארגון לא ראו בשמירה תכלית לעצמה והחליטו להתארגן במסגרת
שיתופית לקראת הקמת יישוב .דומה כי בכך נקבעה הלכה במעשה הציוני –
החיבור בין ההגנה וההתיישבות .הצלחתו של הארגון בשמירה בגליל הביאה
להתרחבותו וליציאתו מן המחתרת .בסתיו 1909נוסד ביוזמת חברי 'בר גיורא'
ארגון 'השומר' ,שגם בקרב חבריו נשמר העיקרון של שילוב שמירה והתיישבות.
בשנת 1913התיישבו חלק מחברי 'השומר' באדמות תל־עדס שבעמק יזרעאל
שנרכשו בעת ההיא על־ידי חברת הכשרת היישוב ממשפחת סורסוק )לימים מושב
תל־עדשים( .פעילות 'השומר' עוררה ביקורת לא מעטה בעיקר בקרב איכרי
מושבות העלייה הראשונה שהתנגדו להיבטים שונים בפעולות הארגון שלטענתם
יהודה סלוצקי ,קיצור תולדות ההגנה ,תל־אביב :משרד הביטחון ,1978 ,עמ' ) 24-11להלן :סלוצקי, 3
קיצור תולדות ההגנה(; על סוגיית השימוש בכוח בתנועת הפועלים בראשית ימיה ,ראו :מאיר חזן,
"ראשית ה'מתינות' במפלגת הפועל הצעיר בשנים ,"1917-1905עיונים בתקומת ישראל,(2002) 12 ,
עמ' ;269-239עופר בהרל ,מיכאל הלפרין :פנטזיה ,רומנטיקה וזיכרון ,אוניברסיטת חיפה :מוסד הרצל
לחקר הציונות ,2019 ,עמ' .24-23