Page 181 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 181
'ההגנה' וההתיישבות ׀ 181
'ההגנה' מרשות ההסתדרות לאחריות המוסדות הלאומיים ,ובשנת 1931הוקמה
מפקדה ארצית שהורכבה הן מנציגי ההסתדרות והן מנציגי הימין היישובי17.
לקח נוסף שנלמד בזמן המאורעות היה הצורך לארגן את הגנת היישובים
בצורה מושכלת ומתוכננת .לאחר דיון שנערך בהנהלת ההסתדרות הציונית ב־30
בספטמבר 1929הוקם למטרה זו מפעל הביצרון .משתתפי הדיון לא היו מומחים
בתחום הצבאי אלא בתחומי התיישבות ובניין .עלייהם נמנו האדריכל ריכרד
קאופמן ,המהנדס יעקב רייזר מהמשרד הטכני של המחלקה להתיישבות
בהסתדרות הציונית ,וכמה מראשי ההתיישבות העובדת .הדיון נסב על יסוד מסמך
שהגיש האדריכל קאופמן בדבר אופן ביצורם של יישובים וארגונם המרחבי .אלה
כללו הקמה של יישובים בגושי התיישבות ולא כיישובים בודדים ,ותכנון גושים
בתבנית מעגלית הנוחה להגנה ,כאשר בכל יישוב יהיו לפחות 100משפחות על
מנת שיהיה בו די כוח אדם הדרוש להגנתו .את היישובים המליץ למקם בנקודות
גבוהות השולטות על השטח שסביבם ולסלול ביניהם דרכי קישור בתוואי הקצר
והמוגן ביותר האפשרי ,כמו גם למקם את המטעים הרחק ממבני המגורים על מנת
שלא ישמשו מחסה לתוקפים .באשר למבנה היישוב הבודד המליץ קאופמן על
מבנה בצורת כוכב ,הנוח להגנה כאשר המבנים הגבוהים והחזקים ביותר במרכז
ובמידת האפשר במקום הגבוה ביותר ביישוב .קירות הבתים נועדו להיבנות
מחומרים קשיחים שיבלמו את חדירת הכדורים .בחצר היישוב נועדה להיבנות
בריכת מים וכן המלצה לסידורי הגנה על מקורות המים עצמם .ההמלצות התקבלו
ברובן ,אך בפועל צומצם הביצוע לבניית בתי ביטחון ביישובים ש ִאפשרו ריכוז של
התושבים בעת סכנה 18.מרבית העקרונות להקמת ההתיישבות החדשה שגובשו
בישיבה לא באו לביטוי בשטח בשל עלותם ,מה גם שעד אמצע שנות ה־ 30שררה
בארץ רגיעה יחסית ,אולם היה זה ניסיון מושכל ראשון לתכנון התיישבותי המשלב
את צורכי ההגנה וההתיישבות ברמות המקומית והאזורית.
אסטרטגיה התיישבותית
במחצית הראשונה של שנות ה־ ,30ימי השיא של העלייה החמישית ,גדל מספרם
של העולים שהגיעו לארץ .האוכלוסייה היהודית הכפילה את מספרה )ואף למעלה
מכך( ,וההון שהביאו עמם העולים תרם רבות להתפתחות הכלכלית של היישוב
הציוני ושל כלל תושבי הארץ .בשנים אלו הוקמו יישובים חקלאיים רבים בעיקר
בשרון ובמישור החוף הדרומי .הרצף היישובי היהודי שנמשך מצפון לדרום –
17פעיל ,מן "ההגנה" לצבא הגנה ,עמ' .25-21
18עירית עמית וארנון גולן" ,אסטרטגיה התיישבותית כמכשיר להשגת יעדים מדיניים" ,בתוך :שלום
רייכמן )עורך( ,ניסויים במרחב :פרקים בגיאוגרפיה יישובית של ארץ־ישראל ,יחידה ,4תל־אביב:
האוניברסיטה הפתוחה ,1996 ,עמ' ) 266-259להלן :עמית וגולן" ,אסטרטגיה התיישבותית"(.
