Page 184 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 184

‫‪ 184‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫בהנהלת הסוכנות היהודית התקבלה החלטה לפעולה מקבילה בו־זמנית‪ ,‬שכללה‬
‫הן הקמת יישובי ביסוס והן הרחבה של ההתיישבות הקיימת‪ .‬הייתה זו תוצאת‬
‫מאמציו של משה שרת‪ ,‬ראש המחלקה המדינית‪ ,‬שביקש לקבוע עובדות בשטח‬
‫עוד לפני קבלת מסקנותיה הסופיות של ועדת פיל נוכח הסתמנוּת תוכנית החלוקה‪.‬‬
‫במאי ‪ 1937‬הוצגו בפניו תוכניות של המוסדות המיישבים לעלייה על הקרקע‬
‫ב ִבקעת בית־שאן ובאזורים נוספים‪ :‬ממזרח לכינרת‪ ,‬ברמות יששכר‪ ,‬ברמות מנשה‬
‫ובמישור החוף הדרומי‪ .‬התוכניות כללו את אתרי היישובים‪ ,‬את גרעיני‬
‫ההתיישבות שנועדו להקימם ואת האמצעים שהיה צורך לרכז על מנת לבצע את‬
‫ההתיישבות במהירות‪ ,‬ביעילות ובמידת הביטחון המרבית‪ .‬בפעולה משותפת עם‬
‫המוסדות המיישבים מילא ארגון 'ההגנה' תפקיד מרכזי במבצע העלייה על הקרקע‬
‫שנעשה בשיטת 'חומה ומגדל'‪ .‬פיקוד 'ההגנה' אישר את מקום נקודת היישוב‪ ,‬את‬
‫אבטחת העלייה על הקרקע וסיפק נשק למתיישבים‪ .‬הנשק היה נשק בריטי שניתן‬
‫בידי הנוטרים‪ ,‬גוף חוקי שמומן בחלקו על־ידי ממשלת המנדט ועסק באבטחת‬
‫העלייה על הקרקע‪ .‬במהלך המרד הערבי הוקמו כ־‪ 50‬יישובי 'חומה ומגדל' ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬תכנון מבצעי העלייה על הקרקע ִהקנה ניסיון רב תועלת לכושר התכנון‪,‬‬
‫הארגון והביצוע של הפיקוד העליון של 'ההגנה'‪ ,‬וכן למפקדים בדרגי השדה‬
‫ולחברי הארגון‪ .‬הפעלת הכוח המרוכזת בהשתתפות עשרות רבות של חברי 'הגנה'‬
‫חמושים בעת העלייה על הקרקע הרתיעה במקרים רבים את הערבים מלתקוף את‬
‫היישובים שזה עתה קמו‪ .‬כאשר הותקפו יישובים‪ ,‬ושני המקרים הבולטים היו‬
‫ההתקפה על טירת־צבי בפברואר ‪ 1938‬וההתקפה על חניתה במארס ‪ ,1938‬נהדפו‬
‫ההתקפות תוך הסבת א ֵבידות ניכרות לתוקפים‪ 24.‬בבסיס עקרון ההגנה העיקשת על‬
‫יישובים חדשים כוותיקים עמדה התפיסה שמקורה במיתוס תל־חי – אין נוטשים‬
‫יישובים בכל מחיר‪ .‬ואכן‪ ,‬נוכח היכולות ההולכות וגוברות של 'ההגנה'‪ ,‬לא‬
‫התרחשה בימי המרד הערבי נטישת יישובים כמו במאורעות הדמים בשנת ‪1920‬‬

                                                               ‫ובשנת ‪.1929‬‬

‫במהלך העשור המנדטורי האחרון )‪ – (1948-1939‬מדיכוי המרד הערבי‪ ,‬שנות‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬המאבק המזוין של היישוב בימי תנועת המרי העברי ועד‬
‫ִשלהי תקופת המנדט המשיך ארגון 'ההגנה' להיות מעורב בנושא ההתיישבות‪,‬‬
‫לצד המוסדות המיישבים האזרחיים‪ ,‬והוכיח את יכולותיו התכנוניות‪ ,‬הארגוניות‬
‫והביצועיות‪ .‬מפקדי 'ההגנה' לא היו חברים בוועדת המוסדות‪ ,‬הגוף המרכזי שאיגד‬
‫את נציגי המוסדות המיישבים‪ ,‬אך לעמדתם בהיבט הביטחוני היה משקל רב‪ .‬בדרג‬

‫‪ 24‬אורן‪ ,‬התיישבות בשנות מאבק‪ ,‬עמ' ‪ ;27-25‬עילם‪ ,‬ההגנה‪ :‬הדרך הציונית אל הכוח‪ ,‬עמ' ‪;86-85‬‬
‫סלוצקי‪ ,‬קיצור תולדות ההגנה‪ ,‬עמ' ‪ ;250-246‬גבריאל שפר‪ ,‬משה שרת‪ :‬ביוגרפיה פוליטית‪ ,‬ירושלים‪:‬‬

                                                                     ‫כרמל‪ ,2015 ,‬עמ' ‪.158-157‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189