Page 189 - עלי זית וחרב - כרך כ

‫'ההגנה' וההתיישבות ׀ ‪189‬‬

‫הטקטי הדבר בא לביטוי בקביעת מיקומם של היישובים החדשים‪ ,‬בתכנון‬
‫האופרטיבי של ההיערכות האזורית‪ ,‬בשיטת ההתבצרות‪ ,‬בעיצובו המרחבי של‬
‫הגוש ההתיישבותי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התוכנית שהציע יצחק שדה‪ ,‬מפקד הפלמ"ח‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1941‬למיקום היישובים בעמק החולה ולהתוויית מערך הדרכים המקשר ביניהם‪.‬‬
‫תוכנית זו נועדה לאפשר הקמה של גוש התיישבות פריפרי שניתן להגן עליו‬
‫בעיתות חירום באזור שבו היה רוב ערבי‪ .‬סדרי העדיפות המרחביים נקבעו על־ידי‬
‫הדרג המדיני לאור האסטרטגיה ההתיישבותית‪ ,‬אך גם ברמה זו הייתה לפיקוד‬
‫'ההגנה' תפיסה משלו שאותה הציג יוסף רוכל‪-‬אבידר בשנת ‪ .1941‬פיקוד 'ההגנה'‬
‫קיבל את ֶעקרון ההתיישבות באזורי פריפריה לשם הרחבת הנוכחות היהודית‬
‫במרחבה של הארץ‪ ,‬אך הציע שהדבר ייעשה במידת האפשר בכפוף לשיקולים‬
‫ביטחוניים‪ ,‬גם אם לא ניתן היה להתעלם משיקולים של זמינות קרקע לעיבוד‬

‫ואיכותה‪25.‬‬
‫בפרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר ‪ 1939‬עמדה הנהגת היישוב בפני שורה‬
‫מורכבת של אתגרים‪ .‬הספר הלבן שפרסמה הממשלה הבריטית במאי ‪ 1939‬ותקנות‬
‫הקרקע שפורסמו בפברואר ‪ 1940‬הטילו הגבלות חמורות על העלייה לארץ ועל‬
‫רכישת הקרקעות על־ידי יהודים בחלקים נרחבים בתחומה‪ ,‬בעיקר באזורים‬
‫פריפריים‪ .‬הכיבוש של מערב פולין ומרכזה על־ידי גרמניה הנאצית העמידו בסימן‬
‫שאלה את עתידה של יהדות אירופה בכללה‪ .‬למנהיגות הציונית היה ברור שלמרות‬
‫רגשי המרירות נוכח הספר הלבן ונגזרותיו היה על היישוב להתייצב לצד בריטניה‬
‫שעמדה בראש המדינות הלוחמות בגרמניה הנאצית‪ .‬למרות שמצבן של בעלות‬
‫הברית היה בשפל המדרגה במאי ‪ ,1942‬שררה בהנהגה הציונית הערכה‬
‫שהמלחמה תסתיים בניצחונן‪ .‬מתוקף הצורך להיערך לימים שלאחר המלחמה חל‬
‫מפנה במדיניות הציונית שבא לביטוי בהחלטותיה של ועידת בילטמור שהתכנסה‬
‫באותו החודש בניו־יורק‪ .‬ההחלטות המרכזיות בוועידה היו תביעה לפתיחת שערי‬
‫ארץ ישראל לעלייה יהודית וכינון מדינה יהודית בתחומה בתום המלחמה‪ .‬באותם‬
‫הימים טרם הגיעו הידיעות על ההשמדה השיטתית של יהדות אירופה וההערכה‬
‫הייתה שעם סיום המלחמה יהיה ניתן להעלות מאות אלפי יהודים לארץ ושיש‬
‫ליזום מפעלי פיתוח והתיישבות על מנת לקלטם‪ .‬על יסוד הערכה זו הוקמה במארס‬
‫‪ 1943‬ועדת התיכון )=תכנון( בראשות דוד בן־גוריון‪ ,‬יושב ראש הנהלת הסוכנות‪,‬‬
‫שהחלה בהתוויית תוכניות לפיתוח הארץ‪ .‬בתחום ההתיישבות הוטל על הוועדה‬
‫להגדיר את היקף הקרקעות הנדרשות לקליטה של מאות אלפי עולים‪ .‬חברי‬
‫הוועדה – יוסף ויץ‪ ,‬מנהל מחלקת הקרקעות של הקק"ל‪ ,‬וזלמן ליפשיץ‪-‬ליף‬
‫המומחה למיפוי‪ ,‬ערכו שורת סקרים שהציגו את מצאי הקרקעות המתאים לפיתוח‬

‫‪ 25‬עמית וגולן‪" ,‬אסטרטגיה התיישבותית"‪ ,‬עמ' ‪ ;283-282‬אורן‪ ,‬התיישבות בשנות מאבק‪ ,‬עמ' ‪.106-102‬‬