Page 192 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 192

‫‪ 192‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫הראשון שהקימו יוצאי הפלמ"ח‪ .‬הקיבוץ נוסד באוקטובר ‪ 1944‬כיישוב של רועים‬
‫על אדמות פיק"א במטרה למנוע השתלטות של בדואים עליהן ולשמש בסיס‬
‫להקמת גוש יישובים עתידי‪ .‬אחריו עלו על הקרקע במהלך חורף ואביב ‪1945‬‬
‫ההיאחזויות ביריה בקרבת צפת ורמות־נפתלי בגליל העליון המזרחי‪ 31.‬הקמת‬
‫היאחזויות הפלמ"ח בצפון הארץ נמשכה גם לאחר תום המלחמה עם העלייה על‬
‫הקרקע בסתיו ‪ 1945‬וראשית ‪ 1946‬של חוקוק בגליל התחתון המזרחי‪ ,‬משגב־עם‬
‫ועמיעד בגליל העליון המזרחי ועין־זיתים ב ִקרבת צפת‪ .‬ההיאחזויות הללו הוכפפו‬

             ‫לפלוגה ט' של הפלמ"ח שמפקדתה הוצבה בקיבוץ איילת־השחר‪32.‬‬

‫העמדה העוינת לציונות של ממשלת הלייבור שעלתה ביולי ‪ 1945‬לשלטון‬
‫בבריטניה והתערבות אמריקאית‪ ,‬שנועדה לקדם הסדר פוליטי בארץ ישראל‪ ,‬שינו‬
‫את הכיוון המרחבי של האסטרטגיה ההתיישבותית אל הנגב‪ .‬הנגב היה אזור דל‬
‫במשקעים ובתושבים שנחשב בעל פוטנציאל רב להתיישבות בהיותו עשיר‬
‫בקרקעות‪ ,‬שנזקקו להשקיה ולדישון‪ .‬בתוכנית המדינית שהציגה ביולי ‪ 1946‬ועדת‬
‫המומחים‪ ,‬ועדת מוריסון‪-‬גריידי )‪ ,(Morrison-Grady‬הומלץ שהארץ תחולק‬

                                                           ‫לשלושה אזורים‪:‬‬
‫האזור היהודי שיכלול את הגליל המזרחי‪ ,‬עמק יזרעאל ורצועת החוף שבין חיפה‬

                                                              ‫לבין תל־אביב;‬
‫האזור הערבי שיכלול את הגליל המרכזי והמערבי‪ ,‬האזור ההררי של מרכז הארץ‬

                               ‫שפלת יהודה‪ ,‬מישור החוף הדרומי וצפון הנגב;‬
‫והאזור בשלטון בריטי ישיר שיכלול את מרחב ירושלים ואת הנגב המרכזי‬

                                                                  ‫והדרומי‪33.‬‬
‫היקף השטח המצומצם שהוקצה למדינה היהודית והוצאתו של הנגב עוררה את‬
‫ההנהגה הציונית לפעולה‪ .‬בעקבות פרסום התוכנית החלו המוסדות הלאומיים‬
‫להאיץ את התכנון וההרחבה של ההתיישבות היהודית בנגב‪ ,‬שעד אז מנתה עשרה‬
‫יישובים‪ .‬ההתיישבות בנגב בשנים ‪ 1947-1946‬הייתה המהלך האסטרטגי האחרון‬
‫שננקט בתחום ההתיישבותית הציונית בשנות המנדט‪ .‬היישובים נועדו לקום בגושי‬
‫קרקעות בנגב שהיו בבעלות יהודית‪ ,‬בד בבד להנחת צינור מים שיאפשר את קיומם‬
‫ואת הפעילות החקלאית‪ .‬במוצאי יום הכיפורים תש"ז )‪ 5‬באוקטובר ‪ (1946‬עלו על‬
‫הקרקע ‪ 11‬נקודות יישוב בדרום הארץ‪ .‬תשע מהנקודות הוקמו בצפון הנגב‪ ,‬וארבע‬
‫מהן היו של יוצאי הפלמ"ח‪ .‬מיקומן של נקודות אלו נקבע במידת האפשר על פי‬

                       ‫‪ 31‬אורן‪ ,‬התיישבות בשנות מאבק‪ ,‬עמ' ‪ ;132-130‬שירן‪ ,‬נקודות עוז‪ ,‬עמ' ‪.20-18‬‬
                      ‫‪ 32‬שירן‪ ,‬נקודות עוז‪ ,‬עמ' ‪ ;21-20‬פעיל‪ ,‬מן "ההגנה" לצבא הגנה‪ ,‬עמ' ‪.213-211‬‬
‫‪ 33‬חנינא פורת‪ ,‬מישימון לארץ נושבת‪ :‬רכישת קרקעות והתיישבות בנגב‪ ,‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן־צבי‪ ,‬שדה‬
        ‫בוקר‪ :‬המרכז למורשת בן גוריון‪ ,1996 ,‬עמ' ‪) 151-149‬להלן‪ :‬פורת‪ ,‬מישימון לארץ נושבת(‪.‬‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197