Page 194 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 194
194׀ 100ל'הגנה'
שברה של התנועה הלאומית הפאן־ערבית הביא לצמיחתן של תנועות לאומיות
ערביות מקומיות במזרח התיכון כולל זו הפלסטינית .בתוך חודשים מועטים
התפתח עימות אלים בינה לבין התנועה הציונית שנמשך בעוצמות משתנות עד
לפרוץ מלחמת העצמאות .במציאות זו התפתח אתוס המתיישב־הלוחם הציוני
הקובע את גבול הטריטוריה הלאומית ,שהתפתח על בסיס המיתוס של תל־חי.
אתוס זה יצר את החיבור בין הגנה להתיישבות ,שבימי המרד הערבי הפך מכורח
הגנתי לתפיסה התקפית ,לאור האסטרטגיה ההתיישבותית שנועדה לאשש
ולהרחיב את השליטה הציונית בתחום ארץ ישראל .אין תמה ֵאפוא שארגון
'ההגנה' היה בימי המרד הערבי לגורם מוביל בעיצוב המערכת ההתיישבותית
ונותר במעמד זה עד לתום תקופת המנדט .לאור אסטרטגיה זו המשיך צה"ל לשמש
גורם חשוב בבנייתה של מערכת התיישבותית ישראלית בשנים הראשונות
והמכוננות לקיומה של מדינת ישראל.
עיון במפת תוכנית החלוקה שקיבלה עצרת האו"ם בנובמבר 1947מלמד
שמרבית האזורים שבהם הוקמו יישובים לפי האסטרטגיה ההתיישבותית ,הן
במסגרת ביסוס השטח שבו התגוררה מרבית האוכלוסייה היהודית והן במסגרת
הרחבת תחום זה ,נכללו בתחומה של המדינה היהודית העתידה לקום ,למעט
הגליל המערבי ומרחב ירושלים .לתפרוסת היישובית של היישוב הציוני היה חלק
משמעותי בקביעת גבולות החלוקה .לאחר מכן ,במהלך מלחמת העצמאות שימשו
יישובים רבים ,בעיקר באזורים פריפריים ,בסיסים לכוחות הלוחמים ולעיתים הפכו
למתחמים מוגנים שסייעו בבלימת הפלישה הערבית וכבסיס לפעולות התקפיות.
עם זאת היו אלה מהלכים צבאיים שלוו במהלכים מדיניים ,ולאו־דווקא נקודות
ההתיישבות ,שקבעו במידה רבה את גבולה של מדינת ישראל בתום המלחמה
לעצמאותה ,קווי שביתת הנשק.