Page 194 - עלי זית וחרב - כרך כ

‫‪ 194‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫שברה של התנועה הלאומית הפאן־ערבית הביא לצמיחתן של תנועות לאומיות‬
‫ערביות מקומיות במזרח התיכון כולל זו הפלסטינית‪ .‬בתוך חודשים מועטים‬
‫התפתח עימות אלים בינה לבין התנועה הציונית שנמשך בעוצמות משתנות עד‬
‫לפרוץ מלחמת העצמאות‪ .‬במציאות זו התפתח אתוס המתיישב־הלוחם הציוני‬
‫הקובע את גבול הטריטוריה הלאומית‪ ,‬שהתפתח על בסיס המיתוס של תל־חי‪.‬‬
‫אתוס זה יצר את החיבור בין הגנה להתיישבות‪ ,‬שבימי המרד הערבי הפך מכורח‬
‫הגנתי לתפיסה התקפית‪ ,‬לאור האסטרטגיה ההתיישבותית שנועדה לאשש‬
‫ולהרחיב את השליטה הציונית בתחום ארץ ישראל‪ .‬אין תמה ֵאפוא שארגון‬
‫'ההגנה' היה בימי המרד הערבי לגורם מוביל בעיצוב המערכת ההתיישבותית‬
‫ונותר במעמד זה עד לתום תקופת המנדט‪ .‬לאור אסטרטגיה זו המשיך צה"ל לשמש‬
‫גורם חשוב בבנייתה של מערכת התיישבותית ישראלית בשנים הראשונות‬

‫והמכוננות לקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫עיון במפת תוכנית החלוקה שקיבלה עצרת האו"ם בנובמבר ‪ 1947‬מלמד‬
‫שמרבית האזורים שבהם הוקמו יישובים לפי האסטרטגיה ההתיישבותית‪ ,‬הן‬
‫במסגרת ביסוס השטח שבו התגוררה מרבית האוכלוסייה היהודית והן במסגרת‬
‫הרחבת תחום זה‪ ,‬נכללו בתחומה של המדינה היהודית העתידה לקום‪ ,‬למעט‬
‫הגליל המערבי ומרחב ירושלים‪ .‬לתפרוסת היישובית של היישוב הציוני היה חלק‬
‫משמעותי בקביעת גבולות החלוקה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬במהלך מלחמת העצמאות שימשו‬
‫יישובים רבים‪ ,‬בעיקר באזורים פריפריים‪ ,‬בסיסים לכוחות הלוחמים ולעיתים הפכו‬
‫למתחמים מוגנים שסייעו בבלימת הפלישה הערבית וכבסיס לפעולות התקפיות‪.‬‬
‫עם זאת היו אלה מהלכים צבאיים שלוו במהלכים מדיניים‪ ,‬ולאו־דווקא נקודות‬
‫ההתיישבות‪ ,‬שקבעו במידה רבה את גבולה של מדינת ישראל בתום המלחמה‬

‫לעצמאותה‪ ,‬קווי שביתת הנשק‪.‬‬