Page 191 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 191

‫'ההגנה' וההתיישבות ׀ ‪191‬‬

‫המרד הערבי ובראשית מלחמת העולם השנייה נקבע בתוכנית כי ההתיישבות‬
‫השיתופית – ובראש וראשונה זו הקיבוצית – תישא בעול העיקרי של הקמת‬
‫יישובי הפריפריה‪ ,‬ואילו ההתיישבות המושבית נועדה לביסוס האחיזה באזורים‬

                                                                   ‫קיימים‪29.‬‬

      ‫משלהי מלחמת העולם השנייה לפרוץ מלחמת העצמאות‬

‫בעוד שבזמן המלחמה הייתה פעילות ניכרת בתחום התכנון ההתיישבותי‪ ,‬פחת‬
‫היקף ההתיישבות בשטח ביחס לימי המרד הערבי‪ .‬המלחמה שינתה את סדרי‬
‫העדיפות‪ :‬הגיוס לצבא הבריטי והצורך בידיים עובדות בתעשייה ובחקלאות‬
‫במסגרת ההשתתפות של היישוב במאמץ המלחמה בנאצים דחקו את הקמת‬
‫היישובים לשולי סדר העדיפות‪ .‬חרף היעדר די משאבים כלכליים וכוח אדם‬
‫עבורה‪ ,‬לא פסקה ההתיישבות לחלוטין‪ .‬הוקמו ‪ 21‬יישובים במטרה לחזק את‬
‫הנוכחות היהודית באזורים שונים בארץ‪ :‬בגליל המערבי‪ ,‬בעמק החולה‪ ,‬בגליל‬
‫התחתון‪ ,‬ב ִבקעת בית־שאן‪ ,‬ברמת מנשה‪ ,‬בעמק חפר ובמישור החוף הדרומי; וכן‬
‫הוחל בהרחבת מערך ההתיישבות דרומה בואכה הנגב עם עלייתם על הקרקע של‬
‫הקיבוצים גת‪ ,‬דורות וגברעם‪ .‬בשנת ‪ 1943‬הוקמו ‪ 11‬יישובים חדשים מהם שלושה‬
‫בשערי הנגב‪ :‬בארות־יצחק‪ ,‬נירעם ויד־מרדכי וחודשה ההתיישבות היהודית בגוש‬
‫עציון בהרי ירושלים‪ .‬בנגב הוקמו שלושת המצפים – גבולות‪ ,‬רביבים ובית־אשל‪.‬‬
‫משנת ‪ 1944‬עד לתום המלחמה באירופה במאי ‪ 1945‬הוקמו ‪ 14‬יישובים נוספים‪.‬‬
‫בסך הכול הוקמו ‪ 46‬יישובים חדשים בימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬והודות לרגיעה‬
‫היחסית במצב ביטחון הפנים בארץ בשנים אלו לא היה צורך להקימם במתכונת‬

                                                         ‫של 'חומה ומגדל'‪30.‬‬
‫עקב המחסור בכוח אדם‪ ,‬בקרקע ובמשאבים‪ ,‬חלק מן היישובים שעלו על‬
‫הקרקע בימי המלחמה הוקמו כהיאחזויות‪ ,‬על־ידי קבוצת חלוץ של מתיישבים‬
‫שנועדה לפעול בתנאים קשים עד שיהיו די אמצעים להרחיב את ההיאחזות לכדי‬
‫יישוב של ממש‪ .‬במסגרת המאמץ לאתר כוח אדם להתיישבות העלה יוסף ויץ בפני‬
‫מפקד הפלמ"ח‪ ,‬יגאל אלון‪ ,‬הצעה לייעד חברי גרעיני התיישבות של תנועות הנוער‬
‫להקמת יישובים חדשים במהלך שתי שנות שירותם הצבאי בפלמ"ח‪ ,‬ולאפשר להם‬
‫להמשיך ולהתגורר בהם לאחר שחרורם‪ .‬גרעינים אלה נקראו 'הכשרות'‪ ,‬שבהם‬
‫קבוצות מגובשות של חברי תנועות נוער המשיכו לשמור על המסגרת התנועתית‬
‫בזמן שירותן בפלמ"ח‪ .‬משלהי מלחמת העולם השנייה הוקמו יישובים חדשים‬
‫באזורי הפריפריה במתכונת זו‪ .‬קיבוץ בית־קשת בגליל התחתון היה היישוב‬

                                                                   ‫‪ 29‬שירן‪ ,‬נקודות עוז‪ ,‬עמ' ‪.24-22‬‬
‫‪ 30‬אורן‪ ,‬התיישבות בשנות מאבק‪ ,‬עמ' ‪ ;138-102‬על ההתיישבות בנגב‪ ,‬ראו‪ :‬רות קרק‪ ,‬תולדות‬

  ‫ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת ‪ ,1948‬ירושלים ולהב‪ :‬אריאל ומרכז ג'ו אלון‪.2002 ,‬‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196