Page 287 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 287

‫משה סנה‪ :‬הרמ"א ש ֻא ָכּל בלהב המרי ׀ ‪287‬‬

‫שבזמנו היה ַמרבה לספר ל'אחדות' ]ל'הגנה'[ את עלילות החי"ל‪' .‬אין דבר שאין‬
‫לו שעה'‪ .‬אבי־עמוס ]בן־גוריון[ שלח למחרת המעשה ברכה קצרה‪' :‬תחזקנה‬
‫ידיכם'"‪ 94.‬בן־גוריון ושרת מיענו את תשובתם לפלמ"ח והתעלמו מחלקם של‬
‫האצ"ל והלח"י ב'ליל הרכבות'‪ ,‬כל עוד לא התקבלה החלטת הנהלת הסוכנות‬

                      ‫בנדון; וכשוייצמן ארב ִלמעידה במדיניות האקטיביסטית‪.‬‬
‫החוגים המתונים שאפו לבטא את ההתנגדות למדינות הבריטית באמצעות ניתוב‬
‫הזעם העממי להפגנות המונים‪ ,‬ואכן במבצע שחרור המעפילים ממחנה המעצר‬
‫בעתלית הוזעק הציבור החיפאי בהמוניו להתערבב עם המעפילים בקיבוץ יגור‪.‬‬
‫לאחר נאומו של שר החוץ הבריטי‪ ,‬ארנסט בווין )‪ ,(Bevin‬ב־‪ 13‬בנובמבר ‪1945‬‬
‫בפרלמנט שבו הצהיר לראשונה על המשך מדיניות הגבלת העלייה‪ 95,‬הוכרזה‬
‫בתל־אביב שביתה כללית‪ ,‬שנועדה להיות שקטה ונשלטת‪ ,‬אבל התדרדרה להפגנות‬
‫אלימות שבהן הועלו באש משרדי ממשלה ושישה מפגינים נורו למוות מאש‬
‫החיילים הבריטים ועשרות נפצעו‪ 96.‬עמדת 'ההגנה' הרשמית ביקרה בחריפות את‬

                      ‫ההשתוללות‪ ,‬אולם בישיבת הנהלת הסוכנות אמר סנה‪97:‬‬

  ‫נראה לי‪ ,‬לאחר מעשה‪ ,‬ש'האספסוף' בתל־אביב הציל את המצב‪ .‬הוא אמנם‬
  ‫היה מורכב מילדים ופרחחים‪ ,‬אולם עצם העובדה שהדבר נעשה שלא‬
  ‫במאורגן מגדילה את חשיבותו‪ ,‬כי עברו יומיים לאחר ההודעה ושום דבר‬
  ‫לא נעשה‪ .‬היתה לנו תגובה של שביתה‪ ,‬נאומים וזה הכל‪ .‬האפקט הפוליטי‬

                                      ‫של אי־השקט יש לו חשיבות גדולה‪.‬‬

‫בפעולת תגמול על לכידת קבוצת מעפילים מהספינה 'ברל כצנלסון' בליל ‪22‬‬
‫בנובמבר בחוף שפיים פשטו כעבור יומיים יחידות מהפלמ"ח על תחנות המשטרה‬
‫בגבעת־אולגה ובסידנא־עלי )בחוף הרצליה( ופוצצו אותן‪ .‬הכוחות הבריטיים ערכו‬
‫חיפושים אלימים בשפיים וברשפון‪ ,‬ואור ל־‪ 25‬בחודש הטילו מצור על קיבוץ‬
‫גבעת־חיים‪ .‬בהתנגשויות בין אלפי תושבי השרון הלא־חמושים לחיילים הבריטים‬
‫נהרגו שמונה מחברי 'ההגנה' ועשרות נפצעו‪ .‬אירועים אלה התרחשו באורח‬
‫ספונטני‪ .‬סנה דבק במיזוג שתי הדרכים באמצעות מאבק המשלב התקפות צבאיות‬

‫‪ 94‬עמרם )סנה( ליפתח )אלון(‪ ,6.11.1945 ,‬תיק ‪ ,73/173‬את"ה‪ .‬אפשר שברכתו הנזירית של בן־גוריון‬
‫הסגירה את ביקורתו על המבצע‪ .‬כעבור שנה וחצי הוא ִשרבט הערת התחשבנוּת כעוסה ביומנו‪" :‬גם‬
‫במסגרת המציאות שלנו אין הארגון ]'ההגנה'[ מוכשר‪ .‬הפעולה ]הפעולות[ בעתלית ובאנית ווינגט היו‬

                   ‫רעות‪ ,‬לא מתוכננות"‪ .‬חטיבת יומן בן־גוריון‪ ,6.5.1947 ,‬עמ' ‪ ,10‬ארכיון בן־גוריון‪.‬‬

‫‪Alan Bullock, Ernest Bevin: Foreign Secretary, 1945-1951, London: Heinemann, 1983, p. 95‬‬

                                                                                           ‫‪.179‬‬
                       ‫‪ 96‬גולן‪ ,‬מרות ומאבק בימי המרי‪ ,‬עמ' ‪ ;109-108‬סלוצקי‪ ,‬סת"ה‪ ,‬ג‪ ,2/‬עמ' ‪.861‬‬

                                   ‫‪ 97‬פרוטוקול ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית‪ ,18.11.1945 ,‬אצ"ם‪.‬‬
   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292