Page 288 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 288

‫‪ 288‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫נגד כוחות בריטיים עם נדבך של התקוממות עממית‪ 98,‬ועם הסלמת המאבק הנהיג‬
‫את הקו של הפגנות האלפים‪ .‬דצמבר ‪ 1945‬עמד בסימן הפעילות הדיפלומטית‬
‫הנמרצת בארצות הברית והקמת הוועדה האנגלו־אמריקאית‪ ,‬שהחלה לפעול ב־‪5‬‬
‫בינואר ‪ 1946‬בוושינגטון ובלונדון‪ .‬בתקופה זו שככה יחסית פעילות תנועת‬
‫המרי‪ 99,‬אולם בסוף פברואר ‪ 1946‬בוצעו שלוש תקיפות רועמות נגד הכוחות‬
‫הבריטיים – פיצוץ הרדאר על הר הכרמל בליל ‪ 21‬בפברואר‪' ,‬ליל המשטרות'‬

                                   ‫ב־‪ 22‬בו ו'ליל שדות התעופה' ב־‪ 24‬בחודש‪.‬‬
‫לקראת הלוויית ארבעת חללי התקיפה בשׂרונה התעורר חשש שהציבור‬
‫התל־אביבי‪ ,‬שזוהה עם החוגים המתונים‪ ,‬ידיר רגליו מהאירוע‪ .‬סנה דרש מנחום‬
‫זיו־אב‪ ,‬מפקד מחוז תל־אביב‪ ,‬שבהלוויה ישתתפו לפחות ‪ 15‬אלף מלווים כדי‬
‫לשוות לה אופי של "מאבק עממי"‪ 100.‬זיו־אב הפעיל את מערכי הקריאה המחוזיים‬
‫והמסחר בעיר הושבת‪ .‬גשם זלעפות ניתך בצוהרי יום ראשון כש־‪ 50‬אלף תושבי‬
‫תל־אביב התייצבו ליד בית החולים 'הדסה' בדממה מוחלטת לחלוק כבוד אחרון‬
‫לנופלים‪ .‬מסע ההלוויה הפך ל ִמפגן הזדהות המוני עם דרך המאבק בשלטון‬
‫הבריטי‪ .‬ההתייצבות העצומה‪ ,‬שביטאה הזדהות אותנטית עם דרך המאבק המזוין‪,‬‬

         ‫הפתיעה את ראשי היישוב והעניקה משב רוח גבי לקו האקטיביסטי‪101.‬‬
‫סנה עמד מאחורי עליית שלושת אלפים חברי 'ההגנה' וחניכי תנועות הנוער‬
‫לביריה בי"א באדר )‪ 17-14‬במארס( שהסלימו לעימותים עם הכוחות הבריטיים‪,‬‬
‫ועשרה ימים לאחר מכן הגיעה לשיאה המדיניות של סיכון חיי האוכלוסייה‬
‫האזרחית ב'ליל וינגייט'‪ .‬במבצע שנערך בליל ‪ 26-25‬במארס ‪ ,1946‬ערב נאום‬
‫הסיכום של שרת בפני הוועדה האנגלו־אמריקאית בירושלים‪ ,‬תוכננה הורדת ‪238‬‬
‫מעפילי הספינה 'וינגייט' בחוף תל־אביב‪ .‬הספינה נלכדה בים‪ ,‬והמבצע בוטל‪.‬‬
‫באחת התקריות בין הכוחות הבריטיים ל'הגנה' באותו הלילה נהרגה הפלמ"חאית‬

                                                               ‫‪ 98‬סנה‪ ,‬אחרית כראשית‪ ,‬עמ' ‪.94-93‬‬
‫‪ 99‬בסוף דצמבר תקפו האצ"ל והלח"י את מרכזי הבולשת בירושלים וביפו‪ ,‬וכן את בתי המלאכה בגני‬
‫התערוכה בתל־אביב ללא קבלת אישור מטה המרי‪ .‬בתקיפות אלו נהרגו תשעה שוטרים וחיילים בריטים‬
‫וערבים ושני פורשים‪ .‬תנועת המרי הסתייגה בחריפות מהתקיפות שחרגו ממדיניות 'המאבק הצמוד'‪.‬‬
‫גולן‪ ,‬מרות ומאבק בימי המרי‪ ,‬עמ' ‪ ;123‬בליל ‪ 20.1.1946‬תקף הפלמ"ח בשנית את משטרת החופים‬
‫בגבעת־אולגה וכן את הרדאר הבריטי בחיפה‪ .‬משהוברר כי בפיצוץ עלולים להיהרג חיילים בריטים‬
‫ִטלפן יצחק שדה והודיע על מטען הנפץ שהוצמד למתקן‪ .‬מרדכי נאור‪ ,‬עמוד האש על הכרמל‪ :‬מבצעי‬
‫הפלמ"ח נגד תחנות הרדאר הבריטיות בשנים ‪ ,1947-1946‬תל־אביב‪ :‬משרד הביטחון‪ ,2006 ,‬עמ'‬

                                                                                         ‫‪.43-40‬‬
‫‪ 100‬נחום זיו־אב‪" ,‬לקראת ארגון עממי"‪ ,‬ההגנה בתל־אביב‪ ,‬הוצאת קרן ה"הגנה" ע"ש י‪ .‬שחורי‪,1956 ,‬‬

                                                                                       ‫עמ' ‪.146‬‬
‫‪ 101‬ניר מן‪ ,‬שׂרונה בשנות המאבק ‪ ,1948-1939‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן־צבי והעמותה לחקר כוח המגן‬

                                                          ‫על־שם ישראל גלילי‪ ,2009 ,‬עמ' ‪.96-94‬‬
   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293