Page 302 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 302

‫‪ 302‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫תמציתית של ראשית ההתעוררות בחברה הפלסטינית במחצית השנייה של המאה‬
                  ‫ה־‪ 19‬כרקע לצמיחת האינטליגנציה הערבית המודרנית בארץ‪.‬‬

‫פרופ' מחמוד יזבק‪ :‬משכבר הימים פעלו וכתבו הוגים‪ ,‬פוסקים ומחנכים בחברה‬
‫הערבית שחיה ושהתגוררה בארץ‪ .‬כבר במאה ה־‪ 17‬הייתה לאינטלקטואל ופוסק‬
‫ההלכה החשוב מרמלה‪ ,‬ח'יר אל־דין אל־רמלי )ﺧﻳﺭ ﺍﻟﺩﻳﻥ ﺍﻟﺭﻣﻠﻲ; ‪,(1671-1585‬‬
‫השפעה על עיצוב דמותה של החברה הפלסטינית‪ .‬בתשובותיו לשאלות הדתיות‬
‫שנשלחו להתייחסותו כמופתי )פוסק הלכה( הוא ִאפיין את ייחודם של ִמנהגי‬
‫החברה הפלסטינית לעומת ה ִמנהגים והמוסכמות בחברות הערביות השכנות‪ .‬לפי‬
‫כתביו ופסיקותיו הוא הגדיר את עצמו כבעל זהות פלסטינית‪ ,‬ולכן הוא הבדיל בין‬
‫הדינים וההלכות הנוהגים בחברה הפלסטינית לאלה המקובלים במרחב של בּלאד‬

                              ‫אָ־ ָשאם )ﺑﻼﺩ ﺍﻟﺷﺄﻡ; הלבנט‪ ,‬או 'סוריה הגדולה'(‪.‬‬
‫הידע הנוכחי על האינטלקטואלים בני הדורות הקודמים מקרב החברה‬
‫הפלסטינית הוא מועט מאוד ודל בתכניו‪ .‬המחקר של הזהות הפלסטינית נמצא‬
‫עדיין בחיתוליו‪ ,‬והבעיה הבסיסית שלו נובעת מקביעת מסגרת זמן מסוימת‪,‬‬
‫שהתיקוּף ההיסטורי שלה מושתת על יסודות רעועים‪ .‬למה הכוונה? האמירה‬
‫שלפיה העידן הלאומי הפלסטיני התחיל‪ ,‬כביכול‪ ,‬להתגבש כתגובה לציונות היא‬
‫שגויה מעיקרה‪ .‬הציונות החלה באירופה בגלל מצב היסטורי מסוים במאה ה־‪19‬‬

   ‫באירופה שיצר את תנועת התחייה היהודית כתגובה למצב היהודים באירופה‪.‬‬

‫ד"ר איתמר רדאי‪ :‬שורשיו של המושג הגאוגרפי 'פלסטין' )ﻓﻠﺳﻁﻳﻥ( בערבית‬
‫נעוצים כידוע בתקופת השלטון הערבי הקדום‪ ,‬החל מהמאה השביעית‪ .‬בתקופה‬
‫זו חלקה המרכזי של הארץ נקרא ' ֻג' ְנד ִפ ַל ְסטין' )ﺟﻧﺩ ﻓﻠﺳﻁﻳﻥ( – המחוז הצבאי‬
‫פלסטין‪ .‬בירת המחוז באותה התקופה‪ ,‬רמלה‪ ,‬שנוסדה במאה השמינית‪ ,‬הוזכרה‬
‫לעיתים קרובות ב ִספרות בת הזמן בשם 'רמלת פלסטין' )ﺭﻣﻠﺔ ﻓﻠﺳﻁﻳﻥ( – 'רמלה‬
‫של פלסטין'‪ ,‬או 'פלסטין' בלבד )בדומה לכינויה של דמשק‪ ,‬אל־שאם(‪ 2.‬השם‬
‫ה ִמנהלי 'פלסטין' יצא מכלל שימוש בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית )המאות‬
‫‪ ,(12-11‬ולא הוחזר לשימוש בידי המוסלמים לאחר כיבושה מחדש של הארץ‪ .‬עם‬
‫חידוש השלטון המוסלמי בארץ לאחר כיבושי צלאח א־דין )ﺻﻼﺡ ﺍﻟﺩﻳﻥ ﻳﻭﺳﻑ‬
‫ﻁﺟﻳﺭ ﺑﻥ ﺍﻳﻭﺏ; ‪ (1193-1137‬והממלוּכּים )‪ (1517-1260‬חולקה הארץ למחוזות‬
‫שגבולותיהם נשמרו באופן כללי עד סוף התקופה העותמנית )‪.(1917-1517‬‬
‫בתחילת תקופה זו הוכפפה כל הארץ למחוז ) ִוילא ֶית( דמשק‪ ,‬אך עם הקמת מחוז‬
‫צידון בשנת ‪ 1661‬הוכפף חלקה הצפוני של הארץ למרותו‪ .‬בשנת ‪ 1872‬הוכפף‬
‫פלך )סנג'ק( ירושלים לשלטונו הישיר של 'השער העליון' בקושטא‪ ,‬ובשנת ‪1887‬‬

‫‪ 2‬ראו‪ :‬אורי טל )עורך ומתרגם(‪ ,‬ארץ־ישראל במקורות ערביים מימי הביניים )‪ :(1517-634‬אסופת‬
                                                       ‫תרגומים‪ ,‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן־צבי‪.2014 ,‬‬
   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307