Page 304 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 304
304׀ 100ל'הגנה'
הוקם מחוז ביירות שכלל את שטחי מחוז צידון וכן את הר שכם )ג'בל נאבּ ֻלס(.
יצוין כי בגלל החלוקה ה ִמנהלית של המחוזות באותן מאות המונח 'פלסטין' לא
היה בשימוש כיחידה פוליטית לעצמה.
פרופסור חיים גרבר מצא שתי התייחסויות לשימוש במושג 'פלסטין' במאות
השנים שחלפו בין השלטון הצלבני לעידן המודרני 3.ההתייחסות הראשונה הייתה
של מג'יר אל־דין אל־חנבלי )ﻣﺟﻳﺭ ﺍﻟﺩﻳﻥ ﺍﻟﺣﻧﺑﻠﻲ; (1522-1456בן המאה ה־,15
שהזכיר את המושג בספרו על ירושלים וחברון 4,והשנייה של המופתי ח'יר אל־דין
אל־רמלי בן המאה ה־ ,17שהוזכר לעיל .יצוין כי הפעילות הספרותית והאוריינית
בארץ באותן תקופות הייתה מצומצמת יחסית .שני אזכורים אלה מעלים שאלות:
כיצד תוחמה אותה 'פלסטין' )כנראה בדומה למושג האירופי 'פלשתינה' – מרכז
הארץ בין עמק יזרעאל ל ִבקעת באר־שבע ,משני עברי הירדן( ,ועד כמה נותר
המושג בשימוש לאחר התקופה הצלבנית מחוץ לכתביהם של אותם
אינטלקטואלים משכילים?
פרופ' יזבק :זאת השאלה המרכזית שראוי להתמקד בה בנושא הנדון .ניתן למצוא
הדים לסוגיה זו בפרוטוקולים של בתי הדין השרעיים שבהם התנהל השיח הציבורי
בכל עניין מענייני ההלכה והחולין .בדיוני בתי הדין משתקפת ההיסטוריה
החברתית באמצעות צורת הדיבור וניסוח ההגדרות שבהם השתמשו הדוברים.
המושג 'פלסטין' בהטיותיו השונות חוזר ונשנה בפרוטוקולים הללו בהקשרו
הטריטוריאלי ולאו דווקא בזהותו הלאומית .כלומר ,כבר במאה ה־ 16הוגדרה
זהותם הפלסטינית של מקומות ,יישובים ושטחים ברחבי הארץ – שהייתה
מקובלת ומוסכמת על כלל המתדיינים .הדיון הרי לא נסב על ציר הזהות
הפלסטינית ,וממילא הלאומיות המודרנית טרם באה אז לעולם .האנשים התדיינו
והתווכחו על בסיס מינוח מוסכם ,והשימוש בכינוי מקומות פלסטיניים היה שגור
בשפה המשותפת כזיהוי המקובל בשטח ,תר ֵתי משמע .ברישומי בתי הדין
השרעיים בירושלים ,יפו ,חיפה ושכם מצוי השימוש בהגדרת המקומות
הפלסטיניים החוזרים על עצמם פעם אחר פעם .גרבר המנוח האיר את עינינו בחקר
המושג 'פלסטיני' ,והעלה שאלות מחקריות שנועדו לעורר את המחקר האקדמי.
תהליך התעוררות הזהות הפלסטינית החל במאה ה־ 17ברמלה והמשיך במאה
ה־ 18עם שיח' ט'אהר אל־ ֻעמר )ﻅﺎﻫﺭ ﺍﻟﻌﻣﺭ (1775-1689 ,שליט הגליל .המחקר
על הפעילות ההיסטורית וההגות האינטלקטואלית בארץ מהמאה ה־ 16עד המאה
חיים גרבר" ,הציונות ,האוריינטליזם והפלסטינים" ,בתוך :הנ"ל ואלי פודה )עורכים( ,המזרח החדש, 3
4
מ"ג )תשס"ב( ,ירושלים :מאגנס והמרכז היהודי-ערבי לשלום ,גבעת־חביבה ,2002 ,עמ' .47-27
מג'יר אל־דין אל־חנבלי ,אל־אנס אל־ג'ליל פי תאריח' אל־קדס ואל־ח'ליל )ﺍﻻﻧﺱ ﺍﻟﺟﻠﻳﻝ ﻓﻲ ﺗﺎﺭﻳﺦ ﺍﻟﻘﺩﺱ
ﻭﺍﻟﺧﻠﻳﻝ( ,עמאן :מכתבת דנדיס) 1999 ,מהדורה מודפסת :כתבי יד מהמאות ה־ 17וה־ ,18הספרייה
הלאומית בירושלים(.
