Page 309 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 309

‫שורשים וגחלת‪ :‬רב־שיח על ראשית ההיסטוריוגרפיה הפלסטינית ׀ ‪309‬‬

‫המזרח התיכון‪ ,‬וההתעוררות הפטריוטית גרמה בהדרגה לנתק בין הערבים‬
     ‫לטורקים‪ .‬מה הייתה השפעת מציאות זו על התנועה הפלסטינית הלאומית?‬

‫פרופ' יזבק‪ :‬העיתונאי החיפאי‪ ,‬נג'יב נצאר )ﻧﺟﻳﺏ ﻧﺻﺎﺭ; ‪ ,(1948-1865‬היה נוצרי‬
‫אורתודוקסי שייסד בשנת ‪ 1908‬את העיתון הערבי אל־כרמל )ﺟﺭﻳﺩﺓ ﺍﻟﻛﺭﻣﻝ(‪.‬‬
‫מרבית הכתבות באל־כרמל היו אנטי־ציוניות‪ .‬עם הקמת האגודות הלאומיות‬
‫הערביות בשנת ‪ 1912‬באיסטנבול הוציא נצאר לאור ספרון בשם הציונות‬
‫)ﺍﻟﺻﻬﻳﻭﻧﻳﺔ(‪ .‬בספרון זה הוא פרסם את הערך "ציונות" מתוך אנציקלופדיה‬
‫יודאיקה שאותו הוא ִתרגם מגרמנית לערבית‪ .‬הוא הדגיש שאת הערך‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫חיברו הציונים בעצמם‪ ,‬ולאו־דווקא היהודים‪ .‬בספר זה הוא ערך את ההבדלה בין‬
‫הזהות היהודית לזהות הציונית‪ ,‬ושם נטועים שורשיה של ההבדלה הפלסטינית בין‬
‫היהדות לציונות כתנועה פוליטית‪ .‬בספר זה התכוון נצאר להגיש לציבור הקוראים‬
‫הפלסטינים הסבר על מהות הציונות מפרי עטם של הכותבים הציונים עצמם‪.‬‬
‫השאלה החשובה שהעלה נצאר הייתה האם הזהות הלאומית של הפלסטינים‬
‫החלה להתגבש בעקבות התנועה הציונית? כלומר‪ ,‬לצד תהליכי היציאה מהממד‬
‫הדתי־מוסלמי לממד החילוני־לאומי בחברה הערבית‪ ,‬עצם הגעת הציונים ארצה‬
‫לשם הגשמת חזונם הלאומי יצרה וגיבשה את התנועה הלאומית הפלסטינית‬
‫כתגובה פלסטינית לציונות‪ .‬לדעתי‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינית התחילה‬

                              ‫והתגבשה כתגובת נגד לתנועת התחייה הציונית‪.‬‬

‫ד"ר רדאי‪ :‬גם העיתונים בביירות ובדמשק כתבו אז נגד הציונות‪ ,‬כי אף אחד לא‬
‫ידע באותה התקופה מה הם גבולותיה של ארץ ישראל ואיש לא העלה נושא זה‬
‫על סדר היום כל עוד האימפריה העותמנית התקיימה‪ .‬גם התנועה הציונית‬
‫טרם ִסרטטה גבולות כלשהם‪ ,‬ומושג 'הבית הלאומי' טרם בא לעולם‪ .‬עד ֹכּה טרם‬
‫הועלה בדיון שמו של ההוגה בן דור המשכילים המודרניים הראשון‪ ,‬שראוי אולי‬
‫לתואר האינטלקטואל הפלסטיני הראשון – ח'ליל אל־סכּאכּיני )ﺧﻠﻳﻝ ﺍﻟﺳﻛﺎﻛﻳﻧﻲ;‬
‫‪ .(1953-1878‬סכּאכּיני היה ערבי נוצרי בן העדה היוונית־אורתודוקסית בירושלים‪,‬‬
‫שאת כל השכלתו הרשמית רכש בעירו‪ ,‬ולא בארצות הסביבה או מעבר לים‪ .‬הוא‬
‫לא חונך על ברכי דת האסלאם כמו רוב ראשי התנועה הלאומית הערבית־פלסטינית‬
‫שעסקו בהבניית התודעה הלאומית הפלסטינית‪ .‬עם זאת בשלהי המאה ה־‪ 19‬ניתן‬
‫להצביע לראשונה על דור של משכילים ערבים נוצרים דוברי וכותבי ערבית כשפת‬
‫אם ברמה גבוהה‪ ,‬שבמהלך רכישת השכלתם בבתי הספר הנוצריים למדו גם את‬
‫הקוראן )מבחינה לשונית ותרבותית ניתן להשוות זאת ללימודי יצירתו של‬
‫שייקספיר בעולם דובר האנגלית(‪ .‬כך קם דור ראשון של ערבים נוצרים בני‬
‫הארץ שזהותם המקומית מהווה נדבך מרכזי בהגדרתם העצמית לצד הזהות‬
‫הפאן־ערבית‪ .‬לא ייפּלא שעיסא דאוד אל־עיסא )ﻋﻳﺳﻰ ﺩﺍﻭﺩ ﺍﻟﻌﻳﺳﻰ; ‪,(1950-1878‬‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314