Page 314 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 314
314׀ 100ל'הגנה'
וערבים בפלסטין .בעלילת הסיפור מטיפה התרנגולת לכל התרנגולות לחיות
באהבה ,אחווה ,ושלום .כאשר מגיעות ללול תרנגולות זרות ופורץ מאבק על
המקום ,משכנעת התרנגולת את התרנגולות המקומיות לצאת מהלול והיא נשארת
עם התרנגולות החדשות כדי לחנך גם אותן על עקרונות שיתוף ,אחווה ואהבה.
סופרים פלסטינים אחרים שכתבו סיפורים ורומנים באותה תקופה היו מחמוד סיף
אל־דין אל־איראני )ﺳﻳﻑ ﺍﻟﺩﻳﻥ ﺍﻻﻳﺭﺍﻧﻲ; ,(1914-1874אכרם זעיתר )ﺍﻛﺭﻡ ﺯﻋﻳﺗﺭ;
(1996-1909ונג'אתי סדקי )ﻧﺟﺎﺗﻲ ﺻﺩﻗﻲ; ,(1979-1905שיצירותיהם עסקו בעיקר
בנושאים חברתיים.
פרופ' עבאסי :בתקופת המנדט הבריטי צמח דור של אינטלקטואלים שהניחו את
התשתית לעיתונות ,ספרות ,שירה ותרבות פלסטינית מודרנית .חלקם היו מחנכים
שהועידו את כתיבתם למערכת החינוך הערבית תחת השלטון המנדטורי ,לרבות
בכתבי עת שהבריטים הוציאו באנגלית .יצוין כי מערכת החינוך הערבית הייתה
בשליטה ממשלתית בניגוד ליישוב היהודי שנהנה מחופש מוחלט ומאוטונומיה
בניהול מערכת החינוך שלו .מי ראויים להימנות על דור זה ,מי ראוי להיחשב
להיסטוריון הפלסטיני הבולט הראשון ,וכיצד ניתן לאפיינו?
פרופ' יזבק :בתחילת תקופת המנדט עדיין נחשבה פלסטין כחלקה הדרומי של
'סוריה הגדולה' – סוריה הדרומית ,סוריה אלג'נובייה )ﺟﻧﻭﺏ ﺳﻭﺭﻳﺎ( .בכוונת
מכוון פלסטין אפילו לא הוזכרה כיחידה נפרדת מסוריה הגדולה .לאחר חלוקת
המזרח התיכון בין בריטניה לצרפת ו ִסרטוט הגבולות המדיניים נגוז חלום 'סוריה
הגדולה' והתאיין .בשלב הזה החלו האינטלקטואלים ,בהשפעת סכּאכּיני ובטביעת
חותמו הבולטת ,להתפכּח אל הוויית המציאות החדשה ולהתחיל ל ַהבנות את
הזהות הפלסטינית .ואכן מתחילת שנות ה־ (1923-1922) 20ואילך הם מתחילים
לפתח את נרטיב הלאומיות המקומית.
הכתיבה ההיסטורית בתקופת המנדט החלה להפנות את הזרקור המחקרי
ולהתמקד בסכסוך הפלסטיני-ציוני וניסתה להבין ולפרש את ההתרחשויות בתוככי
החברה הפלסטינית כתגובה וכתוצאה מהמציאות החדשה ששלטונות המנדט
בשיתוף התנועה הציונית החלו להכתיב בארץ .התיעוד ההיסטורי העיקרי
והמהימן עד מלחמת העולם הראשונה הייתה העיתונות הפלסטינית הצעירה,
כאשר העניין הציוני עדיין לא תפס את מקומו כשחקן המרכזי במערכת המקומית.
בפרק הזמן הקצר של המשטר הצבאי הבריטי – מסיום מלחמת העולם הראשונה
ועד התייצבות השלטון המנדטורי ) – (1920-1917הפכה התנועה הציונית לגורם
מרכזי ומאתגר בכתיבה ההיסטוריוגרפית הפלסטינית .ניתן לבדוק את שמות
הכותבים הרבים שפרסמו מאמרי הגות ופוליטיקה בעיתונות הפלסטינית ובספרות
הפלסטינית ואת הרקע שלהם .הייתה כתיבה פובליציסטית שהניבה כמות מאמרים
