Page 316 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 316
316׀ 100ל'הגנה'
הספרותי' )אל־ ֻמ ְנתדא אל־אדבּי; ﺍﻟﻣﻧﺗﺩﻯ ﺍﻻﺩﺑﻲ( שנטה לעמדות מתונות כלפי
השלטון הבריטי ,היישוב העברי ואמירוּת עבר־הירדן .כיצד שימש 'המועדון
הספרותי' בירושלים נדבך נוסף להתפתחות הזהות של בני הדור הפלסטיני השני?
פרופ' יזבק :הירחונים וכתבי העת הפלסטיניים ,בעיקר הספרותיים ,שבעבר היו
קשים מאוד להשגה ,נגישים וזמינים כיום במאגר העיתונות הפלסטינית ג'ראייד
)ﺟﺭﺍﻳﺩ( באתר ה ִמרשתת של הספרייה הלאומית בירושלים .ביטאונים אלה הופיעו
ביפו ,ירושלים ,חיפה ועוד .במפעל הדיגיטציה של כתבי העת ההיסטוריים נמצאה
שירה שנכתבה על־ידי נשים שדבר קיומה נסתר מעיני החוקרים עד ֹכּה .אחת
המשוררות הפוריות הייתה אסתר אזהרי מויאל ) ,(1948-1873יהודייה תושבת
הארץ ילידת לבנון ,ששירתה התאפיינה בדברי מליצה ומבטאת את ערביוּתה,
למרות שלא הסתירה את יהדוּתה .אלמלא מפעל הכינוס הספרותי הגדול
והדיגיטציה של כתבי העת תופעה זו לא הייתה נחשפת.
פרופ' עבאסי :הוזכרו בדיון מעט מזעיר מהדור הראשון של ההיסטוריונים,
הסוציולוגים האנתרופולגים ,העיתונאים ,כותבי ספרות יפה והמשוררים
הפלסטינים ,שעליהם נמנה גם המשורר מוחיי אל־דין חאג' עיסא מצפת )ﻣﺣﻳﻲ
ﺍﻟﺩﻳﻥ ﺣﺎﺝ ﻋﻳﺳﻰ; ,(1974-1897שנתנו בכתיבתם ביטוי להתעצמוּת האתגר הציוני.
בדור השני עלו על הבמה הפלסטינית שורת כותבים שהתבטאו ביתר חריפות
והטביעו חותם גורף יותר במורשת הפלסטינית .בעשור השני של תקופת המנדט
פרץ המרד הערבי ) (1939-1936שהיה אירוע פורמטיבי בתולדות התנועה
הלאומית הפלסטינית .לאיזו מגמה מחקרית הובילו אותם ארבעה-חמישה
היסטוריונים פלסטינים בולטים את כתיבת ההיסטוריה הפלסטינית? האם לתיאור
ולתיעוד של ההתרחשות ההיסטורית או גם לניסיון ניתוח והתוויית דרך?
פרופ' יזבק :ההיסטוריון עיסא אל־ ִס ְפרי )ﻋﻳﺳﻰ ﺍﻟﺳﻔﺭﻱ; (1949-1860תיעד
בפועל מקצת מאירועי המרד הערבי בזמן התרחשותם בספרו משנת ,1937פלסטין
הערבית בין המנדט והציונות )ﻓﻠﺳﻁﻳﻥ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺑﻳﻥ ﺍﻻﻧﺗﺩﺍﺏ ﻭﺍﻟﺻﻬﻳﻭﻧﻳﺔ( 21.במהלך
המרד בשנת 1937הוא דן בסוגיות מהותיות שהתעוררו ממאורעות 1929עד
לפרוץ המרד באפריל .1936אל־ספרי לא התכוון לתעד את המרד הערבי ,אולם
בדיעבד גלום בספרו מידע רב בעל חשיבות היסטורית ממדרגה ראשונה ,בעיקר
על האירועים במישור החוף .בפתח דבריו הוא ציין בישירוּת ברורה כי בכוונתו
להעלות את המודעוּת להתרחשויות בארץ ,וניתן לקטלג את סוג כתיבתו ככתיבה
היסטורית עם הטפה לאומית .סוגת כתיבה זו היא בחזקת מפנה חדש .בספרי
21עיסא אל־ספרי ,פלסטין אל־ערביה בין אל־אנתדאב ואל־צהיוניה ,יפו :מכתבת פלסטין אלג'דידה.1937 ,
