א
לסיפורה הדרמטי מאין כמוהו של "אקסודוס" נוסף נופך מסוים בשל אוניית מלחמה בריטית שרדפה אחריה ואף הייתה מעורבת בלכידתה מול חופי הארץ. זו הייתה ה"אַגַ'קְס", שזכתה לשם עולם שמונה שנים קודם בנסיבות שונות לחלוטין.
בדצמבר 1939, כארבעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה מצבה של בריטניה בים רע ומר. אוניות מלחמה וצוללות גרמניות עשו שמות בצי הבריטי. והנה מהפך: אוניית המלחמה הגרמניה "גראף שְפֵּיי",נכנסה לעימות עם שלוש משחתות בריטיות סמוך לחופי דרום אמריקה. אחת המשחתות הייתה ה"אג'קס". הקרב היה קשה והספינה הגרמנית נסוגה לעבר נמל מונטווידאו. הבריטים הוליכו שולל את הגרמנים, והודיעו כאילו צי גדול של אוניות קרב ממתין לספינה הגרמנית לא הרחק מנמל מונטווידאו. "גראף שפיי" יצאה מהנמל, צוותה פונה ולאחר זמן קצר הגרמנים פוצצו אותה. כשנודע לקברניט הגרמני לנדסדורף כי הולך שולל – התאבד.
בבריטניה הייתה שמחה גדולה על ניצחון ימי גדול ראשון. מגרמניה דווח אז שהיטלר זעם על ה"מחדל". ב-1957 נעשה סרט על הפרשה בשם "גראף שפיי", שנאסר תחילה להקרנה בישראל, משום שנטען כי הקפטן לנדסדורף הוצג באופן חיובי מדי... לאחר דיון נוסף אושר הסרט לצפייה.
אך נחזור להעפלה. ב-1947, בעת שהבריטים רדפו אחר ה"אקסודוס", צוין באמצעי התקשורת בארץ ובעולם התפקיד הבזוי של ה"אג'קס": ב-1939 היא השתתפה בקרב גבורה נגד הנאצים. ב-1947 הוא היה לה חלק בציד ניצולי השואה הנאצית...
ב-1948 הוצאה ה"אג'קס" מהשירות ונמכרה לגרוטאות.
ב
ב-19 ביולי 1947, בעוד מעפילי "אקסודוס" מובלים על ידי הבריטים בשלוש ספינות גירוש מערבה, לעבר צרפת, הוחלט במטכ"ל ההגנה לבצע שתי פעולות-תגמול נגד אתרים בריטיים אסטרטגיים: תחנות רדאר (מכ"ם) באזור חיפה, שעקבו אחר אוניות המעפילים היהודיות.
ראוי להזכיר, כי מזה שנה בדיוק, הפסיקה ההגנה את הפעולות הצבאיות נגד הבריטים והתרכזה בהעפלה ובהתיישבות. מה שקרה עם "אקסודוס", בים, בנמל חיפה ולאחר מכן בגירוש, חייב מחשבה מחודשת והוחלט לפוצץ את שתי תחנות הרדאר הבריטיות שעל הכרמל – בסטלה מאריס במערב וב"גבעת האנטנות" במזרח (כיום מדרום לאוניברסיטת חיפה). הרדאר בסטלה מאריס הותקף כבר פעמיים בראשית 1946.
בליל ה-21/20 ביולי 1947 יצאו שני כוחות של הפלמ"ח מהגדוד הראשון לבצע את הפעולות. במערב עמד בראש הפעולה רפי גינצבורג, שכונה "התרנגול" ואילו במזרח פקד על הפעולה רפי איתן. בפעולה בסטלה מאריס התפתח קרב קשה עם הבריטים והמתקן נפגע בחלקו. אחד מהלוחמים, אליעזר ארקין, נפצע קשה ולאחר לבטים קשים החליט גינצבורג להשאירו בשטח, ולקוות שהבריטים יטפלו בו. ארקין נפטר בבית החולים שאליו הועבר.
במזרח הסתיימה הפעולה בהצלחה, למרות ירי בריטי צפוף, והמתקן הבריטי הוצא מכלל פעולה. שתי הפעולות הותירו רושם רב בארץ על ההעזה ועל כך ששני כוחות של הפלמ"ח חדרו לבסיסים בריטיים שמורים היטב.
מי שמעוניין להרחיב בנושא, מוזמן לעיין בספרי, "עמוד האש על הכרמל" (הוצאת משרד הביטחון, 2006) המתאר בהרחבה את פיצוץ תחנות הרדאר הבריטיות על הכרמל בשנים 1946 ו-1947).
באיור: כותרת ראשית בעיתון היידי "פארווערטס" על פיצוץ הרדאר בחיפה על ידי ההגנה, 22 ביולי 1947. בכותרות המשנה מדווח כי צרפת תשלח את מעפילי "אקסודוס" לדרום אמריקה וכי בירושלים הוכרז עוצר (קורפיו) בשל פעולת טרור, שגרמה ל-5 הרוגים ול-29 פצועים.
