את התשובה מצאנו ב"לקסיקון כוח המגן – ההגנה": "כינוי הסתר בקרב החיילים העבריים בצבא הבריטי במלה"ע ה-2 לפעילות החשאית למען ההגנה או בהכוונתה. אחרי תום הקרבות הפך ה-TTG, שכלל העברת נשק בריטי להגנה, סיוע ל"בריחה", להעפלה ולשארית הפליטה לעיסוק מרכזי ולגאוותם של החיילים".
35 מילים מתומצתות אלה מסתירות מבצע ענק שנמשך במלחמת העולם השנייה ובמיוחד אחריה, ושבו לקחו חלק מאות ואולי אף אלפי חיילים יהודים מארץ ישראל ששירתו בצבא הבריטי - "לטובת העם", העם היהודי כמובן.
משמעות שלוש האותיות באנגלית אינן אנינות במיוחד: "תלחַס תיזי געשעפטן" – שתי המילים הראשונות לקוחות מהשפה הערבית והמילה השלישית מיידיש. הפירוש: "עסקי תנשק לי בתחת", או ביתר קיצור: "עסקים מהתחת". ובהסבר קצת יותר רחב: כל אותן פעולות לא חוקיות שביצעו חיילים יהודים בצבא הבריטי כדי לסייע להגנה, לעם היהודי ולשרידי השואה לקדם את הקמת המדינה היהודית.
קשה לשים את האצבע על תחילת הפעולה ועל מקור השם. חנוך פטישי, בספרו "מחתרת במדים" – ההגנה והחיילים הארץ-ישראליים בצבא הבריטי, 1946-1939 (2006), כותב כי ההתחלה הייתה במצרים ב-1942, כאשר החיילים מארץ ישראל ששירתו בפלוגת התובלה 178, שלחו משאית למשימה שלא בידיעת הפיקוד הבריטי ואחד הסמלים שלא בדיוק אהב את הרעיון כינה אותו "TTG". הכינוי התפשט במהירות גם לשאר היחידות, וכל פעולה שנעשתה שלא ברשות ו"לטובת העם" נקראה כך.
עם הזמן הכינוי התמסד ממש, במיוחד לאחר שהיחידות הארץ-ישראליות הועברו לחזית איטליה והוקמה הבריגדה היהודית (החי"ל), שלה היה ציוד רב, לרבות מאות כלי רכב. הגיעו הדברים לידי כך שנהגים יצאו למשימות תובלה כשהם נושאים אישורים של TTG ושוטרים צבאיים בריטים שבדקו את תעודותיהם היו בטוחים שמדובר ביחידה אמיתית. ליתר ביטחון רמזו הנהגים שמדובר ביחידה סודית ביותר... יתר על כן, במקרה אחד לפחות הגיע קצין ביקורת בריטי לפלוגת תובלה יהודית וראה בסידור העבודה שכמה עשרות משאיות נמצאות בדרכים ונהגיהן עוסקים ב-TTG. הוא ביקש הסבר ונענה בתמיהה: אתה לא יודע מה זה? הקצין הנבוך לא המשיך לשאול.
השיא, כמדומה, היה בהקמת "פלוגת TTG" ברומא - יחידת צללים של כשלושים כלי רכב, שנטלה את מספרה ופרטיה של פלוגת תובלה שנסגרה, והיא עסקה לילות כימים במשימות לאומיות כמו הובלת פליטים שרידי שואה לאוניות מעפילים, ציוד האוניות בדלק ומזון ו"החרמת" נשק ותחמושת שהושג בכל דרך אפשרית לצורכי ההגנה בארץ ישראל.
פעילות רחבת היקף נעשתה בכל הקשור ל"בריחה". משאיות הבריגדה היהודית ושאר היחידות הארץ ישראליות נעו בכל כבישי אירופה, כאשר הכיסוי של הצבא הבריטי המנצח פתח בפניהן כמעט כל שער ומחסום.
אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה כר פעולה נוח לכל סוגי הפעולות "שלא לפי הספר". מי לא היה שם? חיילים אמריקנים, בריטים (לרבות אין-קץ יחידות מרחבי האימפריה - מהודו ועד אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד), צרפתים, רוסים ואחרים. הבלגן חגג ופעילי ה-TTG שחו במים העכורים האלה באין מפריע. הבריטים כמובן חשדו בחיילים הארץ-ישראליים ועשו כל מאמץ לשחררם כמה שיותר מוקדם. הם לא ידעו שיותר מ-100 מהמשוחררים נשארו באירופה ופליטי שואה החליפו אותם כחיילים וחזרו לארץ. ה"נשארים" או ה"מוחלפים" כפי שכונו המשיכו בעסקי ה-TTG עוד חודשים רבים.
לא ניתן להעריך את היקף הפעולות של ה-TTG. הוא היה עצום ורב, בעיקר בכל הקשור לטיפול במאות אלפי שרידי השואה, שנמלטו ממזרח אירופה למרכזה ולדרומה: הסעות, מזון, טיפול רפואי, נושאי חינוך – כל אלה ועוד זכו ליד תומכת ואוהבת.
והכל בעזרת התקציבים הנדיבים של הצבא הבריטי...
בתמונה: משאית של הבריגדה (החי"ל) אוספת פליטים יהודים ממזרח אירופה בדרכם למרכז אירופה ולדרומה - ולארץ ישראל.
