יוסף, שהיה בתש"ח מורה צעיר בן 21, נשלח על ידי ההגנה, עם אחרים, לתגבר את הרובע היהודי הנצור בירושלים. הימים, עוד לפני קום המדינה וקרבות מלחמת העצמאות השתוללו בכל רחבי הארץ. במיוחד קשה היה מצבו של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, שבו התגוררו אז כ-1,500 יהודים. כוח של ההגנה שהיה ברובע, ומפעם לפעם הצליחו לחדור אליו תגבורות, ניסה לאבטח את חיי היהודים.
כשבועיים לאחר קום המדינה נפל הרובע. כוחות גדולים של הלגיון הערבי העבר ירדני פרצו לתוכו. הנשים, הילדים והבלתי לוחמים פונו לעיר החדשה וכל השאר, כ-400 במספר, לרבות הלוחמים המעטים והפצועים, נלקחו למחנה שבויים במפראק, בתחומי ממלכת עבר הירדן של אז (כיום – ירדן). הם הצטרפו שם לשבויי גוש עציון, נהריים ועוד כמה מקומות. בסך הכל היו במפראק כ-700 שבויים.
יוסף נפצע בראשו, אושפז לזמן מה בעמאן ונחשב לנעדר. כשהגיע למחנה השבויים נפגש על בחורה, שהייתה חברה של אחותו תמר, מלוות שיירות. לאחר זמן קצר הוחזרו הבחורות לארץ וכך הגיעה הידיעה למשפחת מישקובסקי שיוסף חי וקיים.
אולם לאחר זמן קצר היה על בני המשפחה להתגבר על תעלומה. באחד הימים הגיע מכתב של הצלב האדום ל"משפחת מישקובסקי בהרצליה" ובה כתב אחד, אברהם אבינו, לאשתו שרה אבינו המתגוררת אצל משפחת מישקובסקי. לאחר שכל הניסיונות לפענח את המכתב שהיה כתוב באנגלית עלו בתוהו, לקחה אותו לאה, אחותו בת ה-13 של יוסף, לבית הספר וביקשה עזרה מהמורה יוסף יעקבסון. המורה חשף את תחכומו של הכותב, שעקף את איסור הצנזורה הירדנית. מתברר ששלטונות מחנה השבויים סיפקו לשבויים מידע שקרי, לפיו מדינת ישראל הרכה לימים נכבשה כולה על-ידי צבאות ערב. השבויים קיוו כי המידע אינו נכון ומכתבו של יוסף מישקובסקי נועד לבדוק זאת. הוא כתב מכתב, וחתם עליו: "אברהם אבינו", שיגרו לרעייתו כביכול "שרה אבינו" וביקש ממנה פרטים על "בתנו האהובה מולדת".
להלן המכתב הקצר בשלמותו, מתורגם לעברית:
לאשתי האהובה שרה שלום,
מה שלומך? מה שלום בתנו האהובה מולדת?
האם היא מתפתחת כראוי? האם היא כבר עומדת על הרגליים? האם הצליחה לצמח שיניים?
אנא כתבי לי כל פרט על שלומך ועל התפתחותה של בתנו האהובה.
בעלך האוהב,
אברהם
לבקשתה של לאה, ניסח המורה יוסף מכתב תשובה באנגלית, ובו כתב:
לבעלי היקר אברהם
שלום,
בתנו האהובה מולדת לא רק הצמיחה שיניים, אלא גם למדה לנשוך כל מי שמעז להתקרב אליה. ברגליה הקטנות למדה אפילו לבעוט, והיא מתפתחת מעל ומעבר למצופה.
באהבה רבה,
אשתך שרה ובתך מולדת
וכך למדו השבויים כי מדינת ישראל בת החודש עומדת על רגליה, בועטת ונושכת כל מי שמנסה לפגוע בה...
במלחמת העצמאות נפלו בידי כוחות ההגנה ולאחר מכן צה"ל אלפי שבויים ערבים. כ-1,000 יהודים, חיילים וגם אזרחים, נפלו בשבי עבר הירדן, מצרים, סוריה ולבנון. כאמור, רובם הוחזקו בירדן. כולם שוחררו עוד לפני חתימת הסכמי שביתת הנשק עם מדינות ערב, בתמורה למספר גדול בהרבה של שבויים ממדינות אלה וערבים מקומיים.
האיור: כותר עיתון השבויים במחנה מפראק, ששמו העיד על הימצאותם מאחורי גדרות התיל.
