Page 25 - hagana37
P. 25
ארגון ה"הגנה" ,שאליהו גולומב יזם את הקמתו ועיצב את דמותו ,היה כוח המגן של היישוב העברי בתקופת המנדט .הארגון
פעל במחתרת ,באופן בלתי לגאלי .הוא היה הזרוע הביטחונית של היישוב ,וסר למרותם של מוסדות היישוב .חברי הארגון
היו מתנדבים שהקדישו את זמנם לאימונים במחתרת .הארגון רכש נשק והבריח אותו ארצה ,ובמשך הזמן החל לייצר נשק
ותחמושת במפעלים מחתרתיים שהיו לראשיתה של התעשייה הצבאית (תעש) .חברי הארגון הוזעקו להגן על יישוביהם
ברגע שהותקפו ,אז הוצא הנשק מה"סליק" שבו הוסתר ,והחברים היו מתפזרים בעמדות המגן של יישובם ומשיבים אש
לתוקפיהם.
ה"הגנה" נטלה על עצמה כל משימה לאומית שהטילה עליה הנהגת היישוב .תפיסת הביטחון של ראשי ה"הגנה" קבעה כי
כל מה שמחזק את היישוב העברי נכלל במשימותיה – התיישבות ,עלייה והגנה על הקיים .במסגרת זו יזמה ה"הגנה" את
מבצע "חומה ומגדל" בשנות "המרד הערבי" – בהנחה שכל נקודת יישוב יהודית תהיה חלק מן המתווה של המדינה היהודית
העתידה לקום .כאשר החלו הבריטים להערים קשיים על העלייה ארצה סייעה ה"הגנה" למבצעי ההעפלה הראשונים –
הבאתם של עולים בלתי לגאליים מאירופה ומארצות המזרח התיכון ארצה.
הנהגת היישוב ניצלה כל הזדמנות שנקרתה לה להגדיל את כוחה של ה"הגנה" ,את מצבת אנשיה ואת הנשק שעמד
לרשותה .כך ,בשנות "המרד הערבי" (מאורעות ,)1939-1936נענתה הנהגת היישוב להצעת הבריטים להקים את "משטרת
היישובים העבריים" (הנוטרות) שאנשיה שימשו כשוטרים מוספים .הנוטרים הללו היו חברי "הגנה" ,שזכו לנשק ואימונים
מידי הבריטים ,הגנו על ישובים יהודים בימי המאורעות והיו לזרוע הלגאלית של כוח המגן העברי.
בשנות מלחמת העולם השנייה יזמה הנהגת היישוב את ההתנדבות לצבא הבריטי .מטרת התנדבות הייתה ,בנוסף לסיוע
ללחימה נגד האויב הנאצי ,להגדיל את כוחו הצבאי של היישוב .מתנדבי היישוב לחמו במדבר המערבי וסייעו ולמאמץ
המלחמתי בעיקר בזירת המזרח התיכון וצפון אפריקה .לקראת תום המלחמה נענו הבריטים ללחצי הנהגת היישוב והתנועה
הציונית והסכימו להקים את החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל) -ה"בריגדה" .אנשיה לחמו באיטליה ,ובתום המלחמה
סייעו בחילוצם של ניצולי השואה מאירופה והבאתם ארצה במסגרת ההעפלה -העלייה הבלתי לגאלית – "עלייה ב'".
בימי המלחמה הוסיפה ה"הגנה" להגדיל את כוחה .כאשר נשקפה סכנת כיבוש לארץ-ישראל החליטו ראשי ה"הגנה"
להקים כוח מגן מגויס שיעמוד לרשות היישוב – פלוגות המחץ -הפלמ"ח .בתום המלחמה הייתה ה"הגנה" שותפה
לפעולות "המוסד לעלייה ב'" – הגוף שדאג להבאתם של פליטי השואה ארצה ,על אף המגבלות החמורות שכפה השלטון
הבריטי על העלייה .בשנת ,1946לאחר מותו של אליהו גולומב ,נטל דוד בן-גוריון את תיק הביטחון .לרשותו עמד אז כוח
המגן שאליהו גולומב הקים וטיפח ,אשר מנה כ 30-אלף איש ואישה :מתנדבי ה"הגנה" ביישובים ,הנוטרים ,חברי הפלמ"ח
ויוצאי הצבא הבריטי והבריגדה.
כוח זה עמד לרשות הנהגת היישוב במבצעי ההעפלה ,העלייה על הקרקע של יישובים חדשים והמאבק נגד השלטון
הבריטי .הוא העניק ליישוב את הביטחון בקיומו ואת האמונה ביכולתו להגן על עצמו כאשר התקבלה ,בכ"ט בנובמבר ,1947
החלטת החלוקה באו"ם .כוחות ה"הגנה" צמחו בחודשים הראשונים ללחימה לשתיים-עשרה חטיבות ,ועמדו בקרבות
הקשים בנגב ,בירושלים ובגליל.
עם הקמת המדינה ,בה' באייר תש"ח ,היה דוד בן-גוריון לראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל .כשבועיים
לאחר הקמת המדינה ,פרסם בן-גוריון את פקודת ההקמה לצבא-הגנה לישראל .הפקודה קבעה הקמתו של "צבא הגנה
לישראל מורכב מחיילות יבשה ,חיל ים וחיל אוויר".
בנספח לפקודה כתב בן-גוריון" :עם הקמת מדינת ישראל יצאה ה'הגנה' מהמחתרת ונהפכה לצבא סדיר .עצום ורב החוב
שחייב הישוב והעם היהודי להגנה בכל שלבי קיומה והתפתחותה ...בלי הניסיון ,התכנון ,כושר הפעולה והפיקוד ,הנאמנות
ורוח הגבורה של ה"הגנה" ,לא היה היישוב עומד במבחן הדמים האיום שבא עליו בששת החודשים האלה ,ולא היינו מגיעים
למדינת ישראל".
25
