Page 161 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 161
חישול כוח המגן :מבית היוצר ההסתדרותי לצבא 'המדינה שבדרך' ׀ 161
עדיין בעלת אופי הגנתי בכל הקשור לשטח ולטריטוריה הגם שאימצה את
הפשיטה כצורת הקרב המועדפת .השינוי התפיסתי המהותי חל משנת 1947ואילך.
פרופ' גלבר :הייתה תפיסת ביטחון ברמת הפנטזיה .בוויכוחים באביב 1942על
יעדי הגיוס ,ועל רקע ההסתייגות בתנועות השמאל הציוני מהתגייסות המונית
לצבא בריטניה ,היו דיבורים שאפשר לראות בהם ניצנים של תפיסת ביטחון.
מכיוון שהיישוב בכוחות עצמו לא היה מסוגל להתמודד עם שריון גרמני אלא רק
להתגייס לצבא בריטניה ולהילחם בשורותיו ,צריך היה להמציא איום שבו יהיה
ל'הגנה' מה לתרום ,ומכאן דיבורי ישראל גלילי ו'הטורקים הצעירים' על איום
התחדשות המרד הערבי שצנחנים ונחתים גרמנים יגיעו לעזרתו ,ומול אלה יוכל
ארגון 'ההגנה' לפעול דווקא משום היותו מיליציה מפוזרת .ניצני תפיסת הביטחון
שעלו מתוך השיחות האלו היו :צבא בריטי שיילחם בפולשים הגרמנים ,אך הוא
עלול גם לסגת מן הארץ; פלמ"ח שיהיה תנועת מחתרת לאחר כיבוש הארץ; נוטרי
משמר חופים שיתריעו מפני נחיתות מן הים; מיליציה )'משמר מולדת'( שתילחם
במורדים ערבים וצנחנים גרמנים; ואימון המוני לכלל היישוב בהתנגדות עממית.
הבריטים ראו את האיום הגרמני נשקף מצפון ונערכו לקראתו בתוכנית 'המבצר
האחרון' בארץ ישראל .ההתקדמות המהירה של הקורפוס האפריקני לעבר שערי
מצרים בקיץ 1942חוללה תבהלה ) ָפּניקה( ביישוב .הניסיון להקים בארץ ארגון
דוגמת 'משמר המולדת' במושגים ארץ־ישראליים נכשל מיסודו .הרעיון לגייס
פועלי מפעלים גדולים לשבועיים רצופים של אימונים לא צלח וירדו ממנו מהר
מאוד .המאמץ הגדול בהתארגנות לפלישה גרמנית הושקע בתחום גיוס כוח האדם
לצבא הבריטי ולפלמ"ח ,אבל היעדים המיוחלים לא הושגו חרף הסכנה הקיומית.
המסקנה האופרטיבית הייתה שאין בכוחו של היישוב אלא להסתמך על בריטניה,
ולכן עליו להתגייס לצבאה .העדות המהימנה ביותר לכישלון באה לביטוי במכתב
התפטרותו של רמטכ"ל 'ההגנה' ,יעקב דורי ,שנשלח ב־ 1בספטמבר 1942לאליהו
גולומב )הגם שהתפטרותו נדחתה(8:
עומדים אנו בפני קונפליקט נוקב בין שני אינטרסים ואין לגשר ביניהם כל
זמן שאין בכוחנו להוכיח בפועל כי כוחנו העצמי הולך ומוקם ,כל זמן שאין
אנו יכולים להקים כוח מגויס של 5,000-4,000איש לפחות .המימרות
המפשרות המחפשות להתחמק מן המציאות הגלויה הן רעות ומכשילות.
צריך שיהיה האומץ לומר בפה מלא כי אין בכוחנו לעשות את אשר אנו
רוצים.
" 8מכתבו של י' דוסטרובסקי )דורי( לסיכום תקופת הכוננות בימי אל־עלמיין ) ,1.9.1942 ,"(1942בתוך:
יהודה סלוצקי )עורך( ,ספר תולדות ההגנה ,ג ,3/נספח י"ח ,תל־אביב :עם עובד ,1973 ,עמ' 1867
)עמ' .(1871-1865
