Page 156 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 156
156׀ 100ל'הגנה'
שהתפתחה לאחר המאורעות בצד הערבי הייתה התארגנות לרכישת נשק בארצות
הסמוכות .בשנת 1931פעלה לראשונה כנופיית השיח' עז א־דין אל־קסאם ,שלא
הייתה כנופיית שודדים אלא קבוצה לאומנית שפעלה בשנים 1932-1931בחיפה
ובעמק יזרעאל .הכנופייה חדלה זמנית מפעילות לאחרי רצח האיכר דוד יעקובי
ובנו יוסף במושב נהלל ,כאשר השיח' חשש שהמשטרה עלתה על עקבותיו.
בנובמבר 1935יצא השיח' מחיפה בראש קבוצה מחניכיו להרי ג'נין והכריז על
מרד נגד הבריטים .הוא נהרג כמה שבועות לאחר מכן במרדף ,ותומכיו התפזרו
והופיעו מחדש על פני השטח כעבור חודשים אחדים בתחילת המרד הערבי.
בשנות המרד הערבי השתנתה התמונה המודיעינית מייסודה .כל עוד האיום היה
אספסוף מוסת ,משולל זהות ארגונית וחסר כתובת ,לא הייתה אפשרות לפגוע
בפורעים עד הגעתם לגדר היישוב .אולם עם התארגנות הכנופיות בתחילת המרד
ניתן היה לאסוף מודיעין על בסיסה של הכנופייה ,על צירי תנועתה ,שטחי הכינוס
וההיערכות שלה ,על אימוניה והרכבה ,ואז היה גם טעם לצאת מהגדר לצורך
הצבת מארבים ולתקיפות יזומות.
מתקופת מלחמת העולם השנייה ו ֵאילך עלה איום חדש – פלישה צבאית חיצונית
קודם של מעצמות הציר ולאחר מכן של ִצבאות ערב .תהליך השתנוּת האיום ניתב
את מסלול ההתפתחות של תפיסת הביטחון היישובית ואת בניין הכוח של ארגון
'ההגנה' .המרד הערבי חולל את השינויים המבניים בהקמת חיל הנוטרים בראשיתו
והמטה הכללי בסופו ,ואיום הפלישה הערבית ערב הקמת המדינה יצר את הצורך
בהקמת צבא סדיר .השאלה שהועלתה אז על המד ֹוכה היישובית הייתה האם ארגון
'ההגנה' יוכל להפוך ממיליציה לצבא המדינה ,או שתידרש הקמת צבא על בסיס
'ההגנה' אבל מאורגן־מחדש כצבא סדיר ועל־פי עקרונותיו.
פרופ' יגאל שפי :קיימת בעייתיות מולדת בבחינה היסטוריוגרפית שבסיסה
התבוננות אנכרוניסטית לא מודעת על אירועי העבר במנסרה מאוחרת ו'בחוכמה
שבדיעבד' .לכן ראוי שדיון על ארגון 'ההגנה' בשנותיו הראשונות לא יושפע
מהראייה הרווחת כלפי הארגון ומשמעותו ליישוב בשנים האחרונות לקיום המנדט
הבריטי ולתחילת מלחמת העצמאות ,כפי שהנחיל לנו סיפורה המקובל של
המורשת הביטחונית הישראלית .עד סוף השליש הראשון של שנות ה־ ,30בוודאי
עד מאורעות ,1939-1936נכון יהיה לאפיין את 'ההגנה' כמעטפת ארגונית ביזורית
שאיגדה תחתיה באופן רופף כלשהו גופי ביטחון מקומיים .הגם שכבר בשנות
ה־ 20ותחילת שנות ה־ 30הייתה חשיבה רעיונית ביטחונית מאחדת ,מאמץ
להתנהלות ארגונית יזומה ולהלכה קמה אף מערכת פיקודית יישובית מוגבלת,
עדיין רב המרחק בין מסגרת כזו לבין ארגון ביטחוני כלל־יישובי סדור והיררכי .עד
קרוב לתקופת המרד הערבי ההוויה הביטחונית הייתה טריטוריאלית־מקומית.
ניצני ההתארגנות הארצית באותה העת בתחומים דוגמת ההדרכה והקורסים,
