Page 151 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 151

‫חישול כוח המגן‪ :‬מבית היוצר ההסתדרותי לצבא 'המדינה שבדרך' ׀ ‪151‬‬

‫השאלה ההיסטורית המעניינת היא מה הייתה התשובה לציבור הלא־פוליטי‪,‬‬
‫שלמעשה היה רוב מניינו של היישוב‪ .‬שליש בלבד מהאוכלוסייה היהודית בשנת‬
‫‪ 1930‬נמנה על ציבור שוקלי השקל הציונים‪ ,‬ופחות משליש ממנה היו חברים‬
‫בהסתדרות‪ .‬משמע‪ ,‬לכ־‪ 60‬אחוזים מיהודי ארץ ישראל לא היה מענה ביטחוני‬
‫עצמי‪ .‬לפני מאורעות תרפ"ט )‪ (1929‬ארגון 'ההגנה' לא ראה עצמו מחויב לספק‬
‫הגנה לכל אוכלוסיית היישוב העברי‪ ,‬שלא השתייכה לשורותיו‪ .‬הדוגמה המאלפת‬
‫ביותר להשקפה הלוקלית התרחשה באירועי הדמים בצפת‪ .‬הנשק של צפת הוחזק‬
‫באיילת־השחר ובמחניים‪ ,‬והמתיישבים לא היו מוכנים להעבירו גם כשההמון‬
‫הערבי הפורע עשה שפטים ביהודי צפת‪ ,‬בטענה שגם יישוביהם עלולים להיות יעד‬

                                                                    ‫לתקיפה‪.‬‬
‫המרות הכלל־יישובית התחילה אחרי משבר תרפ"ט והשיתוק החלקי שאחז‬
‫בהנהגת 'ההגנה'‪ .‬בקיץ ‪ 1930‬הקים הוועד הלאומי את המפקדה הארצית‬
‫הפריטטית של 'ההגנה'‪ ,‬וכעבור שנה התפלג סניף ירושלים והוקם ארגון ב' של‬
‫'ההגנה' )לימים‪ ,‬לאחר שהוותיקים חזרו לשורות ההגנה בשנת ‪ 1937‬ונותרו בו‬
‫הרביזיוניסטים‪ ,‬הוא היה לאצ"ל(‪ .‬בשנת ‪ 1936‬כבר מתחילה להתפתח ב'הגנה'‬
‫ראייה ארצית כחלק מתהליך ההתחזקות השליטה המרכזית של היישוב‪ ,‬לא רק‬

                                ‫בתחומי הביטחון‪ ,‬על חשבון גורמים מקומיים‪.‬‬

              ‫פרופ' בן־ארצי‪ :‬האם ביסודו של תהליך זה עמד רציונל ביטחוני?‬

‫פרופ' גלבר‪ :‬בוודאי‪ .‬היה כבר מבנה ארצי של גושים‪ ,‬משנת ‪ 1935‬התחיל‬
‫להתמסד הרכש הצבאי המאורגן‪ ,‬החלו ניצני השירותים תומכי הלחימה‪ :‬שירות‬
‫הקשר‪ ,‬השירות הרפואי ולאחר מכן המחלקה הטכנית )המח"ט – לביצורים(‪.‬‬
‫המציאות הביטחונית שהכתיב המרד הערבי נתנה דחיפה משמעותית מאוד‬
‫להקמת המודיעין ולתשתית המימון – 'כופר היישוב'‪ .‬שורשי המודיעין החלו‬
‫בוועד הלאומי ובהסתדרות כבר במחצית הראשונה של שנות ה־‪ ,30‬אולם השינוי‬
‫התפיסתי התחולל לאחר פרוץ המרד הערבי עם הקמת רשת סוכנותית מאורגנת‬
‫בשנת ‪ 1936‬בשיתוף השלטונות הבריטיים‪ ,‬והקמת שירות הידיעות )הש"י(‬

                                                            ‫בספטמבר ‪.1940‬‬

‫פרופ' אלון קדיש‪ :‬נקודת המוצא המקובלת בדיון ההיסטורי על תפיסת הביטחון‬
‫היא בישיבה על הקמת ארגון 'ההגנה' בוועידת ייסוד ההסתדרות בדצמבר ‪;1920‬‬
‫דהיינו עמדת חברי 'השומר' בראשוּת ישראל שוחט‪ ,‬לעומת גישתו של אליהו‬
‫גולומב שהפכה לתפיסתו של ארגון 'ההגנה'‪ ,‬ויש המוסיפים ברקע הדברים את‬
‫שאיפתו של זאב ז'בוטינסקי להקים צבא עברי בחסות בריטית‪ .‬העמדות הללו‬
‫ידועות‪ ,‬אולם היו אלו עמדות שייצגו חזון של אינדיבידואלים אחדים‪ .‬הדרך‬
‫הפשוטה ביותר להסביר את הדברים היא באמצעות הקונטקסט כולו‪ .‬ועידת‬
   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156