Page 155 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 155

‫חישול כוח המגן‪ :‬מבית היוצר ההסתדרותי לצבא 'המדינה שבדרך' ׀ ‪155‬‬

‫פרופ' גלבר‪ :‬הנקודה המרכזית בהתפתחות היישוב ו'ההגנה' היא תולדה מתהליך‬
‫השתנות האיום‪ .‬בתקופה העותמנית איומי האלימות כוונו לכלל האוכלוסייה ולא‬
‫היו מיוחדים ליהודים‪ .‬מפעם לפעם היו פשיטות של בדווים ולעיתים היו תקיפות‬
‫פליליות או מארבים של שודדי דרכים‪ .‬המענה הביטחוני לאיומים אלה הייתה‬
‫השמירה על נכסי המקרקעין‪ ,‬על השדות ועל הרכוש‪ .‬השמירה סיפקה תשובה‬

                                                     ‫סבירה למקרי האלימות‪.‬‬
‫משנת ‪ 1917‬בהתייחסות פורמלית‪ ,‬וביתר שאת החל משנת ‪ – 1918‬עם קריסת‬
‫השלטון העותמני בארץ‪ ,‬התפתח איום ערבי חדש בעל אופי טרוריסטי‪ ,‬דוגמת‬
‫'הפידאייה'‪' ,‬היד השחורה'‪ ,‬שקשרה להתנקש בחיי הנציב הבריטי העליון סר‬
‫הרברט סמואל )‪ (Samuel‬עם בואו לירושלים‪ ,‬הנחת מטענים בבית ספר 'למל'‬
‫ויעדים יהודים אחרים בירושלים ועוד‪ .‬באפריל ‪ 1920‬הופיע איום ביטחוני חדש –‬
‫התפרצות המון ערבי מוסת‪ .‬במאורעות הדמים שפרצו בירושלים בעקבות התססת‬
‫המתפללים בחגיגיות נבי־מוסא הסתער ההמון המשולהב על בתי היהודים בעיר‬
‫העתיקה‪ .‬מכאן ואילך הפך השימוש בהתקפות ההמון המוסת לאסטרטגיה‬
‫הפלסטינית במאורעות אחד במאי תרפ"א )‪ ,(1921‬במאורעות תרפ"ט )‪(1929‬‬
‫בחברון‪ ,‬צפת ובאר־טוביה‪ ,‬במאורעות אוקטובר ‪ 1933‬ברחבי הארץ‪ ,‬בפרוץ המרד‬
‫הערבי באפריל ‪ 1936‬ביפו וכך גם התחילה מלחמת העצמאות במרכז המסחרי‬
‫בשכונת ממילא בירושלים‪ .‬ההתקפות הערביות ניצתו בעיקר בעקבות גלי עלייה‬
‫לארץ‪ .‬כך פרצה ההתלקחות בסתיו ‪ 1933‬לאחר התגברות העלייה מגרמניה עם‬

  ‫עליית המשטר הנאצי‪ .‬וב־‪ 2‬בנובמבר כתב בן־גוריון להנהלה הציונית בלונדון‪3:‬‬

  ‫התנועה הערבית נתגלתה במאורעות האחרונים באור חדש‪ .‬לא המון פרוע‬
  ‫ומשוסה‪ ,‬שואף לשוד ולביזה‪ ,‬אלא ציבור מאורגן ובן־משמעת‪ ,‬מפגין את‬
  ‫רצונו הלאומי מתוך בגרות פוליטית וכשרון של הערכה עצמית‪[...] .‬‬

                   ‫התנועה הערבית עלתה עכשיו שלב חשוב בהתפתחותה‪.‬‬

‫זה לא שאיום אחד התעורר וקודמו נדחק לשוליים‪ .‬עד היום קיים קושי במקרים‬
‫רבים להפריד בין אירוע פלילי לחבלני‪ 80 .‬חברי 'השומר' לא היו מסוגלים לתת‬
‫תשובה להמון מוסת‪ .‬גם אם היו ‪ 500‬חברים בארגון לא היה לאל ידם למנוע את‬
‫המאורעות או להדוף את התוקפים‪ .‬כל יישוב יהודי נידח בקצווי הארץ וכל שכונה‬
‫יהודית בערים המעורבות היו צריכים להחזיק מעמד עד הגעת כוחות המשטרה‬
‫והצבא המנדטוריים‪ .‬הבעיה בתקופה ההיא הייתה הדיפת הפורעים בשלב‬
‫ההתפרצות הראשוני‪ .‬אחרי מאורעות ‪ 1929‬מתווסף איום חדש – איום הכנופיות‪.‬‬
‫מבוקשי המאורעות )'המטרודין'( שנמלטו מאימת החוק הסתתרו בהרים והתארגנו‬
‫בכנופיות ששדדו יישובים עבריים וכפרים ערביים למחייתם‪ .‬תופעה חדשה נוספת‬

                                 ‫‪ 3‬מיכאל בר־זוהר‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬א‪ ,‬תל־אביב‪ :‬עם עובד‪ ,1975 ,‬עמ' ‪.311‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160