Page 154 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 154
154׀ 100ל'הגנה'
.1929ביישובים שבהם הצליחה ההגנה המקומית ליצור הרתעה ביטחונית לצד
הידברוּת עם הסביבה ,הושגה גם השלמה ערבית עם קיומם .הכרה זו תוחזקה על
ידי שפירא ,לדוגמה ,כשעסק בהרגעת הרוחות ובהסדרת תנאי הסחר האזוריים .עם
התמסדות ועד 'ההגנה' המקומי בהשתתפות בעלי תפקידים מוכרים והתייצבות
יחסי המושבה עם הסביבה ,פתח־תקווה הייתה יכולה להרשות לעצמה לתגבר בעת
הצורך יישובים אחרים .עיקר עיסוקו של ועד הביטחון המקומי היה רכש הנשק
והסלקתו .נוצרה קנאוּת מקומית עזה לנשק שקנו בכספם והם סירבו למסרו גם
במצבי קיצון מבצעיים כולל במלחמת העצמאות .הנאמנוּת המקומית נשארה גם
במלחמת העצמאות ,ולדוגמה כאשר הועברה חטיבת גולני ממרחב לחימתה
המקורי בחזית הצפון לנגב היו עריקות ,משום שהיו מבין חיילי גולני שטענו
שהתגייסותם הצבאית הייתה לשם הגנה על הבית ולא לשם חיי צבא .במרוצת כל
שנות 'ההגנה' שרר מתח בין יכולת ההגנה העצמית של היישובים החזקים בעלי
אמצעי הלחימה והתודעה הביטחונית המגובשת ,לעומת ארגון 'ההגנה' שתמיד
סבל ממחסור במשאבים .בהיעדר נשק וגיסות משלו התקשה הפיקוד העליון
במימוש יעיל של חזונו ותוכניותיו המבצעיות.
פרופ' בן־ארצי :הפער נשאר גם במעבר לארגון ארצי בחסות אחריותה של
ה ִמפקדה הארצית הפריטטית והקמת מערך 'הרזרבה' )המילואים( .מתי השתרש
בדרג הפיקוד העליון הצורך במוטת שליטה ארצית בעלת מרות ארצית מחייבת
למילוי משימות לאומיות?
פרופ' קדיש :הראייה המקומית הופכת לסתגלנית מכמה סיבות .ראשית ,המסקנות
המבצעיות ממאורעות 1929כאשר היישוב חיכה לכוחות הצבא הבריטי שיגיעו
להשליט סדר ,אולם המסקנות האופרטיביות לא יוּשׂמו .בפרוץ המרד הערבי
באפריל 1936התחזקה ההכרה שנוצרה כבר בשנת 1929שהיישוב לא יוכל
להסתפק בהגנה של כל נקודת התיישבות על עצמה ונדרשת מסגרת גושית
ומחוזית .השינוי הגדול נגרם הודות ליכולת היישובית בהעמדת כוח האדם
והאמצעים המבצעיים במערכות המקומיות ובראשית פעולתן של אלו הארציות.
הגאות הכלכלית המואצת שהתחוללה בארץ בשנות ה־ִ 30אפשרה למוסדות
היישוב לפתח וליישם תפיסה ביטחונית חדשה.
פרופ' בן־ארצי :זיקה הדוקה שררה בין שני גלי השגשוג הכלכלי של היישוב
היהודי בארץ בשנות ה־ 30ולאחר מכן בשנות ה־ 40לבין ההתפתחות הצבאית
)אופרטיבית ולוגיסטית( של 'ההגנה' .מה היו המשתנים בעלי החשיבות המכרעת
בדרכו של כוח המגן?
