Page 150 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 150

‫‪ 150‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫שהבריטים לא הטילו וניסיונות למלא את ייעודי הביטחון במקומות שמהם‬
                                                    ‫הכוחות הבריטיים נפקדו‪.‬‬

‫בהיבט הצבאי לגופו‪ ,‬ניתן לאבחן שלושה מאפיינים בולטים בהתפתחות תפיסת‬
‫הביטחון של 'ההגנה'‪ .‬ראשית‪ ,‬המבנה המקומי – ארגון 'ההגנה' התחיל את דרכו‬
‫כמיליציה מקומית לאבטחת יישובים ונשאר בתפיסה ביטחונית ומבנית זו עד פרוץ‬
‫המרד הערבי בשנת ‪ .1936‬בהתיישבות העובדת נתפסה ותורגמה פעילות 'ההגנה'‬
‫כמשמעה – שמירה‪ .‬גישה זו אומצה מתפיסת ארגון 'השומר'‪ ,‬שלפיה השמירה‬
‫היא כיבוש העבודה בתחום השמירה‪ .‬תהליך ההתפתחות ה ִאטי וההדרגתי מהדפוס‬
‫המקומי־טריטוריאלי לתפיסת שליטה ארצית נמשך משנות המרד הערבי ועד‬

                                                                ‫הקמת צה"ל‪.‬‬
‫המאפיין השני היה שיטת השירות המבצעי‪ .‬למעשה‪ ,‬עד הקמת הפלמ"ח במאי‬
‫‪ 1941‬נבנה ארגון 'ההגנה' במתכונת של מיליציה עממית עם מנגנון קבע ִמזערי‪.‬‬
‫המבנה המיליציוני לא היה במובן הכנופייתי נוסח לבנון‪ ,‬אלא ברוח תפיסת‬
‫המיליציה האירופית‪ .‬דהיינו‪ ,‬מעין צבא מילואים בעל מחויבות חלקית‪ .‬צבא זה‬
‫היה מרותק לבית‪ ,‬שייך למשפחה ולמקום העבודה‪ ,‬והתחום הביטחוני היה חלק‬
‫מוּב ֶנה במעגלי חייו הכוללים‪ .‬מתוקף מחויבות זו החבר השקיע חלק מזמנו‬
‫בשמירת היישוב‪ ,‬ואף יצא מדי פעם להשתלמות מבצעית כלשהי בקורסים קצרים‪.‬‬
‫את הביגוד‪ ,‬ההנעלה והמזון הביא חבר 'ההגנה' מביתו‪ .‬הנשק היה בבעלות‬
‫היישובים והוחזק בסליקים‪ .‬מבנה זה היה רחוק מלהיחשב לצבא‪ ,‬וגם כשהחלה‬
‫להתגבש ההתייחסות המוסדית לארגון כאל 'צבא המדינה שבדרך'‪ ,‬היא נכרכה‬
‫בהתרוצצויות ובחילוקי דעות פנימיים‪ .‬אין זה מקרה שעד הגיוס לצבא הבריטי‬
‫במלחמת העולם השנייה כונו אנשי 'ההגנה' – 'חברים'‪ ,‬ולא 'חיילים' או 'לוחמים'‪.‬‬
‫המאפיין השלישי היה מקור הסמכות‪ .‬מראשיתו בשנת ‪ 1920‬היה ארגון‬
‫'ההגנה' יציר כפיה של ההסתדרות הכללית‪ ,‬ועם הקמתו הוא נועד להגן על‬
‫חבריה ביישובים המבודדים‪ ,‬המרוחקים ודלי האמצעים‪ .‬זהותו הפוליטית של‬
‫ארגון 'ההגנה' משכה ביקורת מקרב יריבי ההסתדרות‪ ,‬ובעיקר מאיכרי‬
‫המושבות‪ ,‬הפרדסנים וחוגי הימין בעלי האמצעים‪ ,‬שהפקידו את השמירה על‬
‫נכסיהם בידי שכירים בדווים‪ .‬הצטרפות הגוש האזרחי ל'הגנה' בעקבות מאורעות‬
‫תרפ"ט )אוגוסט ‪ (1929‬הובילה את המהלך הפריטטי‪ ,‬דהיינו שליטה כלל־יישובית‬
‫על הארגון‪ .‬אלא שהחלוקה החציונית השקולה־כביכול בין ההסתדרות לחלק‬
‫הלא־הסתדרותי לקתה מלכתחילה בחוסר איזון מפני שהצד האזרחי הצטרף ללא‬
‫הרביזיוניסטים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חוגי הימין ביישוב לא היו גוף מאורגן שווה־כוח‬
‫להסתדרות שמסוגל לדרוש מחבריו התחייבויות ברמה שההסתדרות ותנועות‬
‫ההתיישבות דרשו מחבריהן‪ .‬המבנה הפריטטי היה בעצם מעין כיסוי פוליטי‬

                                ‫להמשך פטרונותה של ההסתדרות על 'ההגנה'‪.‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155