Page 205 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 205

‫מתווי הדרך‪ :‬ברנר‪ ,‬ברל‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬גולומב ואלון ׀ ‪205‬‬

‫פשרות את מרות המוסדות הנבחרים וחיסל את 'המחתרת בתוך מחתרת' שהורכבה‬
                                 ‫מקומץ ותיקי 'השומר' וחברי 'גדוד העבודה'‪.‬‬

‫לזכותו של בן־גוריון יצוין שהוא לא התעלם בשנות ה־‪ 20‬מהנושא הערבי בהיבט‬
‫הדמוגרפי ולא מדילמת ההתייחסות לארגוני הפועלים הערבים‪ .‬בקובץ מאמריו‬
‫מהשנים ‪ ,1931-1915‬אנחנו ושכנינו‪ ,‬הופיעו כמה מאמרים שבהם התייחס לשאלה‬
‫זו‪ .‬הוא החזיק ברעיון שאנחנו והפועלים הערבים נוכל לחיות כאחים‪ ,‬שורשינו‬
‫ישתרגו יחדיו באדמת הארץ עם שורשיהם‪ ,‬יחד נעלה ויחד נרד‪ .‬הבעיה הייתה‬
‫כיצד יכולה תנועה סוציאליסטית שאמוּנה על רעיון אחוות העמים למצוא את‬
‫עצמה במצב שהיא פועלת לנישול הפועל הערבי המסכן מעבודתו בפרדסים‪,‬‬
‫ותופסת את מקומו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היא מטיפה לדחיקת מקומו בשם ֶעקרון העבודה‬
‫העברית וקניית תוצרת הארץ העברית וכולי‪ .‬התשובה לקונפליקט זה הייתה שעם‬
‫ההנהגה הערבית הנוכחית אין לנו מה לדבר )למה? כי אין לנו מה להציע להם(‪.‬‬
‫אבל כאשר תתחלף ההנהגה הערבית ובמקום האפנדים וכוהני הדת יגיעו‬
‫הפרולטרים והאינטילגנציה הערבית‪ ,‬אז נמצא את השפה המשותפת איתם;‬
‫ובינתיים נבנה את הארץ‪ .‬זאת הייתה התשובה לייסורי המצפון הסוציאליסטי‪.‬‬
‫כבר בוויכוח החריף שהתלקח בנושא זה בוועידת 'אחדות העבודה' במאי ‪1924‬‬
‫בעין־חרוד אמר זלמן שזר במילים פשוטות‪ :‬למה אתם חושבים שהפועל הערבי‬
‫שיגיע להכרה לאומית יתמוך בנו? אנחנו‪ ,‬פועלי ציון‪ ,‬לא חדורים בתודעה‬

             ‫לאומית? הדברים נאמרו בריש ג ֵלי‪ ,‬ונדונו במוסדות המפלגתיים‪16.‬‬
                                ‫כעבור שנה אמר בן־גוריון בקונגרס הציוני‪17:‬‬

  ‫אנו צועדים לקראת תקופה הרת־נצורות וחליפות‪ .‬העמים הגדולים במזרח‪,‬‬
  ‫ערש התרבות האנושית‪ ,‬שהיו נתונים במשך מאות שנים בכבלי שעבוד‬
  ‫ועבדות – מתחילים להתנער‪ ,‬מיישרים את גבם‪ ,‬נלחמים על חופשתם‬
  ‫ועצמיותם וכובשים לעצמם עמדה חדשה‪ ,‬עמדת כבוד ויצירה‪ ,‬בעולם‬
  ‫המתחדש‪ .‬ואנו‪ ,‬עם־הקדם‪ ,‬שנולד במזרח ועומד לשוב לארצו המזרחית‬
  ‫ולכונן בה את עתידו הלאומי – אינו יכול לבלי השתתף בתנועה הגדולה‬
  ‫של יקיצת עמי המזרח ותקומתם הפוליטית והתרבותית‪ .‬כל רחשי לבנו‬

‫‪ 16‬זלמן רובשוב‪-‬שזר אמר‪" :‬אם אנטי־ציוניותה של התנועה תנּטל ותוכנה של התנועה הלאומית הערבית‬
‫יהא רצון לסידור עצמו‪ ,‬למתן חוקים לעצמם ולהגדרה לאומית‪ ,‬אז מצוא תמצא תנועה זו בנו ידידים‬
‫ותומכים‪ ,‬בין שבראשה יעמדו פועלים ובין שבראשה יעמדו אפנדים"‪ .‬הועידה הרביעית של אחדות‬
‫העבודה‪ :‬דין וחשבון‪ ,‬עין־חרוד‪ ,‬ח'‪-‬ט"ז אייר תרפ"ד )‪ 20-12‬במאי ‪ ,(1925‬תל־אביב‪ :‬הוצאת אחדות‬
‫העבודה‪ ,‬תרפ"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;39‬יוסף גורני‪ ,‬אחדות העבודה ‪ ,1930-1919‬תל־אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‬

                                                          ‫ואוניברסיטת תל־אביב‪ ,1973 ,‬עמ' ‪.149‬‬
‫‪ 17‬דוד בן־גוריון‪" ,‬שני גורמים"‪ ,‬פרוטוקול הקונגרס הציוני הי"ד‪ ,‬וינה‪ ,‬ל' אב תרפ"ה )‪ ,(20.8.1925‬עמ'‬

                                                                                      ‫‪.209-201‬‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210