Page 202 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 202
202׀ 100ל'הגנה'
באש ולא בדם" ,מבטאת את מהות ה ֶאתוס הדפנסיבי שלפיו ההתיישבות הציונית
בארץ ששינתה את שיווי המשקל הלאומי בה ,היא שתקבע את גורל הציונות ,ולא
הלוחמה.
בעמי המזרח יתקשר מחדש גורלנו ההיסטורי
ד"ר בר־און :באיזה שלב עלה בן־גוריון ,איש העלייה השנייה ,על במת ההנהגה
היישובית?
פרופ' שפירא :בן־גוריון החל את פעילותו הפוליטית בהיותו בן 19שנים בתקופת
המהפכה הראשונה ברוסיה בשנת .1905כשחקרתי את הביוגרפיה שלו הרגשתי
כאילו חשיפת הזירה הפוליטית האירה בבת אחת את עולמו .מצעיר ללא מטרה
מוגדרת הוא גילה לפתע את ייעודו בחיים .בתוך שנה הוא עלה ארצה ופילס את
דרכו במערכת הציבורית בטבעיות גמורה .בעיני רוחי דימיתי אותו למעין צעצוע־
אוטומט שעם הלחיצה על הכפתור השתחרר הקפיץ שהפעיל אותו עד אחרית ימיו.
עם זאת יש להדגיש שבתקופת העלייה השנייה בן־גוריון לא הוחזק כמנהיג בעל
מעמד ציבורי חשוב .אומנם הוא ייסד את מפלגת 'פועלי ציון' בארץ והוא מי שכתב
את 'מצע רמלה' המרקסיסטי־בורוכוביסטי )'פלטפורמת רמלה' ,(1906 ,אולם
משהגיע יצחק בן־צבי ,שהיה בכיר ממנו ב'פועלי ציון' ,הוא האפיל עליו ללא
עוררין .זאת ועוד ,בן־צבי עלה ארצה מפולטבה שבאוקראינה ,לעומת בן־גוריון
שהגיע מפלונסק הפולנית )שהייתה אז תחת שליטת רוסיה הצארית( .בקרב אנשי
העלייה השנייה נחשב המוצא הרוסי כמיוחס ומכובד לאין ערוך לעומת זה הפולני,
ומרבית ראשי עלייה זו הגיעו מתחומי המושב ברחבי האימפריה הרוסית )ברל,
זלמן שזר ויצחק טבנקין מבוברויסק ,מניה וישראל שוחט ,זאב ז'בוטינסקי ,הרב
אברהם יצחק הכהן קוּק(.
יש סיפור נהדר שסיפר ברל ,המשקף את ראשיתה של מסכת היחסים בינו
לבן־גוריון מימי העלייה השנייה .ברל עלה ארצה בשנת 1909לאחר שבן־גוריון
כבר הספיק לעבוד כפועל חקלאי בסג'רה ובמושבות העלייה הראשונה .פעם אחת
הלכו שניהם ברגל מתל־אביב לפתח־תקווה ובמהלך כל הליכתם בן־גוריון לא
הוציא הגה מפיו .כלומר ,באותה התקופה לא הייתה ביניהם קומוניקציה ממשית.
ההתגלות ההדדית התחוללה בעקבות הנאום שנשא ברל בוועידה השביעית של
הפועלים החקלאיים ביהודה שהתכנסה בפורים תרע"ח ) 26בפברואר (1918
ברחובות .לימים נקרא הנאום – 'לקראת הימים הבאים' .בדבריו ,שהיו בהם ַמבּעים
משיחיים וקבליים ,ניתן ביטוי לאמונה הגדולה שתקופה חדשה משחרת לבוא10.
באותו הזמן אלנבי טרם השלים את כיבוש הארץ ,אבל באוויר ריחפה כבר תחושה
10שפירא ,ברנר :סיפור חיים ,עמ' .303
