Page 200 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 200
200׀ 100ל'הגנה'
בזרעו ויאבל על זיו־העלומים וחמדת־הגבורה וקדושת־הרצון ומסירות־
הנפש אשר נספו במערכה הכבדה / .אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל
עד ֹבּא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.
ברל כתב 'יזכור' נפלא שמשקף את ה ֶאתוס הדפנסיבי .כלומר ,אנחנו הציונים באנו
ארצה מתוך מטרה לשנות את הסטטוס־קוו הדמוגרפי ולהפוך אותה לארץ
היהודים .בסופו של דבר ,כפי שאמר יצחק וולקני ,מאבות החקלאות המודרנית
בארץ" ,התיישבות היא מלחמה גם אם דרכיה שלום" .לכן כשברל כתב ַבּ'יזכור'
"אנשי העבודה והשלום אשר הלכו מאחרי המחרשה" ,הוא התעלם למעשה
מהגורם שנמצא בארץ .גם אם היהודים מרגישים שהם באים לגאול את אדמת
אבותיהם ולהפריח נשמות ,וגם אם הם אינם מ ֵסבים עוול כלשהו לאוכלוסייה
הקיימת – תחושה נכונה ובת תוקף לגופה; הרי שעצם התיישבותם בארץ נתפסת
בעיני התושבים שחיים בה כאקט תוקפני כלפיהם .בניסוח המזוקק – "אנשי
העבודה והשלום ,אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל
אדמת ישראל" – הגדיר ברל בדיוק את מהות ה ֶאתוס הדפנסיבי שכל כך הקסים
אותו .ה ֶאתוס הדפנסיבי ,שמגלם בחובו את תפיסת ההגשמה הציונית בארץ
השואפת לממלכתיוּת יהודית ומבוססת על התיישבות באזורים שוממים והבאת
הקדמה לכל תושבי הארץ 8,מגיע למיצויו באקורד הסיום של המספד" :עד ֹבּא יום
בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה" .מי שדד לו את האדמה?
ד"ר בר־און :האם אהרון דוד גורדון ,מהוגי העלייה השנייה שטבע את הסיסמה
"ארץ ישראל נקנית בעבודה ,ולא באש ולא בדם" 9,השפיע על תפיסתו של ברל?
פרופ' שפירא :לא .יש הגזמה גדולה בהשפעה שמייחסים לא"ד גורדון על
השקפתו של ברל ,שהיה צעיר ממנו ב־ 30שנים .גורדון ,איש 'הפועל הצעיר' ,היה
דמות מופת של אדם מבוגר שיצא להגשמת הציונות בעבודת כפיים חקלאית ,אבל
מי שהשפיע על ברל היה י"ח ברנר .ברנר ,שהיה מבוגר מברל ומבן־גוריון בחמש
שנים ,התבונן בריאליזם חותך היישר אל לב המציאות ללא ִמצמוץ עיניים .גורדון
לא ניחן בתכונה זו .עם זאת ִאמרתו של גורדון" ,ארץ ישראל נקנית בעבודה ,ולא
אניטה שפירא ,חרב היונה ,תל־אביב :עם עובד ,1992 ,עמ' .167-166 ,157-156המשורר דוד שמעוני 8
ביטא את מהות ה ֶאתוס הדפנסיבי בשירו 'אַל ְס ֹפד' ,לאחר מאורעות " :1921אַל ְס ֹפד /אַל ְבּכ ֹות ְ /בּ ֵעת 9
ָכּ ֹזאת / ,אַל ה ֹו ִריד ֹראשֲׁ / ...ע ֹבדֲ ,ע ֹבד! ַ //הח ֹו ֵרשֲ ,ח ֹרשַ / ,הזּ ֹו ֵר ַע ְז ַרעְ / ,בּ ֶר ַגע ָרע ִ /כּ ְפ ַל ִים ֲע ֹמל/ ,
ִכּ ְפ ַל ִים ְי ֹצר // ,וּ ְנ ַטע ַו ֲע ֹדר ְ /ו ַס ֵקּל וּ ְג ֹדר / .וּ ַפ ֵלּס וּ ְסÎלְ / ,מ ִס ַלּת ַה ְדּר ֹור ְ /לי ֹום ָהא ֹורִ // .בּ ְנ ִתיב ָה ֱענוּת /
ה ֹו ְל ָכה ַה ְפּדוּתְ / .וצ ֹו ֵעק ַה ָדּם ְ /ל ִנ ְש ַמת ָה ָעםִ / :ה ְת ַנ ֵער וּ ְפ ַעל ִ /ה ָגּ ֵאל וּ ְגאַל" .דוד שמעוני ,שירים ,כרך
ראשון ,ספר שני ,תל־אביב :דביר ,תרפ"ה ) ,(1925עמ' שמג.
א"ד גורדון" ,עבודתנו מעתה" ,(1918) ,האומה והעבודה ,ירושלים :הספרייה הציונית ,1957 ,עמ' .244
ִאמרתו של א"ד גורדון עומדת בסתירה גמורה לסיסמת ארגון 'השומר'" :בדם ואש יהודה נפלה ,בדם
ואש יהודה תקום".
