Page 248 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 248

‫‪ 248‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫פלמחים(‪ 400 .‬משתתפים‪ ,‬בהובלת מורה הדרך זאב וילנאי כמסווה לטיול ידיעת‬
‫הארץ‪ ,‬יצאו לדרך ממגרש התערוכה בשפך נחל הירקון לים וצעדו בגשם שוטף‪.‬‬
‫בהגיעם למקום הכינוס מצאו מאהל מסודר‪ ,‬ובערב וביממה שלמחרת עברו אימוני‬
‫שדה‪ .‬למסע זה היו השפעות לא רק מבחינת האימונים הצבאיים כי אם גם מבחינת‬

                         ‫הגיבוש החברתי‪ ,‬יצירת הוויי מיוחד ו'שירי יחידה'‪110.‬‬
‫החזרה ל ִשגרת הפעילות עוררה מחדש את המתחים הפנימיים בין מפקדת‬
‫'ההגנה' לוועד הביטחון העירוני בתל־אביב‪ .‬העימות ניצת כשאנשי הוועד דרשו‬
‫לחשוף בפניהם את הסליקים ומצבורי הנשק החשאיים ואת הרשימות הסודיות של‬
‫החברים בעמדות החירום‪ִ .‬א ָכּר הזדעזע מהרעיון‪" :‬הכך ינהג ארגון מחתרתי"‪,‬‬
‫תהה‪ 111.‬אולם הוועד התעקש‪ִ ,‬א ָכּר סירב לחשוף את הנתונים הכמוסים לעסקני‬
‫הציבור חסרי הרקע הביטחוני‪ ,‬ובסניף התחוללה סערה רבתי‪ .‬נוכח דרישת ִא ָכּר‬
‫מחד גיסא ותביעת הוועד מאידך גיסא לפיטורים הדדיים נוצר משבר משתק‬
‫בפיקוד על תל־אביב‪ .‬אלא שבמהלך ‪ 1930‬נטענה מתיחות זו בשני משברי שליטה‬
‫חמורים בצמרת 'ההגנה' שהאפילו על העימות בתל־אביב‪ ,‬ובשניהם נכפה על ִא ָכּר‬

       ‫תפקיד מפתח למגינת לבו – משבר יוסף הכט ומשבר ארגון ב' בירושלים‪.‬‬

                                               ‫המשבר בהנהגת 'ההגנה'‬

‫תוצאות מאורעות תרפ"ט‪ ,‬שבהם נרצחו ‪ 133‬יהודים ו־‪ 339‬נפצעו מהיישוב היהודי‬
‫שמנה כ־‪ 160‬אלף נפש‪ 112,‬ולקחי מאורעות תרפ"ט הובילו לחשיבה מחודשת על‬
‫תפיסת הביטחון היישובית‪ .‬הנהגת היישוב וההסתדרות נדרשו לערוך שידוד‬
‫מערכות כולל והתארגנות מחודשת‪ .‬העברת 'ההגנה' מחסות ההסתדרות לאחריות‬
‫הוועד הלאומי הייתה מהלך הכרחי מהבחינה הביטחונית והתקציבית‪ ,‬שנכרכו בו‬
‫מחלוקות שחלקן נגעו ישירות ל ִא ָכּר‪ .‬תקצר היריעה לתאר את חומרת המשבר‬
‫שפקד את צמרת 'ההגנה' בשנים ‪ 1931-1930‬ואת רעידת האדמה הארגונית‬
‫שהתחוללה בעקבותיו‪ .‬עיקרי הדברים ייסקרו בתמציתיות תוך ציון חלקו של ִא ָכּר‬

                                                               ‫בהתפתחויות‪.‬‬

‫משבר יוסף הכט – בשנות ה־‪ 20‬היה הכט מפקד 'ההגנה'‪ ,‬כשבפועל הארגון התנהל‬
‫כפדרציה של תאים עירוניים וכפריים ללא מוטת שליטה ארצית‪ .‬הלקח העיקרי‬
‫לאחר המאורעות היה נחיצותו של פיקוד ארצי שישלוט על בניין הכוח )תקציבים‪,‬‬
‫אמצעי לחימה‪ ,‬ביצורים‪ ,‬כוח אדם( במצב ִשגרה‪ ,‬ועל הפעלתו בשעת חירום )ניוּד‬

                    ‫‪ 110‬עדות ִא ָכּר‪ ,15.1.1950 ,‬תיק ‪ ,141.34‬את"ה; תיאור המסע‪ :‬ברנר‪ ,‬עשרה‪ ,‬עמ' ‪.37‬‬
                                                                        ‫‪ 111‬תגר‪ ,‬איכר ולוחם‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬

‫‪ 112‬האירועים הבולטים במאורעות תרפ"ט היו הטבח בחברון‪ ,‬מוצא וצפת‪ ,‬עמידת שלוש הערים‪ ,‬חולדה‬
  ‫ובאר־טוביה‪ ,‬נטישת הרטוב וכפר־אוריה‪ ,‬ובריחת היהודים מעזה‪ ,‬רמלה‪ ,‬שכם‪ ,‬ג'נין‪ ,‬בית־שאן ועכו‪.‬‬
   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253