Page 249 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 249

‫דרכו של אברהם ִא ָכּר ב'הגנה' ׀ ‪249‬‬

‫כוחות ונשק(; אולם הכט‪ ,‬בתמיכה מלאה של מפקדי הארגון‪ ,‬סירב לחלוק את‬
                      ‫סמכויותיו הפיקודיות בגלל חוסר האמון בעסקני הציבור‪.‬‬

‫הקשר האיתן בין הכט ל ִא ָכּר החל מתחילת דרכם בארגון‪ .‬התקרית הראשונה‬
‫ביניהם‪ ,‬שהפכה לסכסוך אישי‪ ,‬החלה בשנת ‪ 1929‬במחלוקת שצוינה לעיל בין ִא ָכּר‬
‫לבין אנשי ועד הביטחון העירוני בתל־אביב שתבעו שקיפות‪" 113.‬במשך כל השנים‬
‫עבדתי עם יוסף תוך הבנה גמורה"‪ 114,‬טען ִא ָכּר ממרחק הזמן‪ ,‬והוסיף שלא היו‬
‫נהוגים ביניהם הבדלי דרגות "אך דברו היה לי תמיד פקודה‪ ,‬אף כי לא היססתי‬
‫מהביע דעה מתנגדת או לתבוע הסבר נוסף"‪ 115.‬עם זאת המקורות מצביעים על‬
‫יחסים מורכבים בין השניים שידעו עליות ומורדות‪ .‬כך למשל כבר בשנת ‪1926‬‬
‫התגלע סכסוך ביניהם‪ ,‬כשהכט החל לכוון את ִא ָכּר לתפוס את מקום דב גפן בפיקוד‬
‫על תל־אביב‪ ,‬ואילו ִא ָכּר ִערער על גישה זו וסבר שיש לדבר עם גפן גלויות‪ .‬במהלך‬
‫הוויכוח ביניהם התלקחה מריבה‪ ,‬נאמרו דברים קשים‪ ,‬וכפי ש ִא ָכּר הודה לימים‪:‬‬
‫"היה זה רגע קשה – אחד הקשים בעבודתי‪ .‬היה לי רצון לקום ולהטיח את האמת‬
‫בפניו ]של הכט[ אך נשארתי דומם"‪ .‬לאחר מספר רגעים אמר‪" :‬אני מבקש ֹחפש‬
‫]‪ [...‬מבלי לחכות לתשובה עזבתי את החדר"‪ .‬לאחר "מלחמה" זו‪ ,‬כלשונו‪ ,‬יצא‬
‫לחופשה בת חודש ימים‪ .‬כששב ל'הגנה' בתל־אביב‪ ,‬החליט ִא ָכּר להתגבר על‬
‫רגשותיו האישיים‪" ,‬למצוא הצדקה להתנהגותו של יוסף ולהשלים אתו ]‪ [...‬אך‬
‫קרע ראשון זה ביני לבין יוסף נשאר כעומד מהצד ומוכן להופיע מחדש כל רגע"‪116.‬‬

                                 ‫כאמור‪ ,‬הקרע העמיק לאחר מאורעות תרפ"ט‪.‬‬
‫בשוך מאורעות הדמים באוגוסט ‪ 1929‬החל משא ומתן בין הכט ואביגור על‬
‫הקמת מוסד עליון לענייני 'ההגנה'‪ ,‬בחסות ההסתדרות והוועד הלאומי‪ .‬לאחר‬
‫המאורעות הובהר לכול הצורך בארגון מחודש ומוגבר של 'ההגנה' אולם הכט‬
‫סירב לאפשר לראשי ההסתדרות להתערב ב"נחלתו"‪" .‬השיחו]ת[ נסתימו פעם כך‬
‫ופעם אחרת‪ ,‬אך תוצאה היתה אחת"‪ ,‬טען ִא ָכּר‪" :‬יוסף ]הכט[ לא נתן גישה לאף‬
‫אחד"‪ 117.‬הכט וחבר מפקדי הערים בהנהגתו‪ ,‬התבצרו בהתנגדותם לרפורמות‬
‫המבניות המוצעות‪" .‬אצל יוסף‪ ,‬האישיות המרכזית של 'ההגנה'‪ ,‬נוצרה ]בעקבות‬
‫המאורעות[ גאות רבה בהערכת העבודה ובהערכת עצמו – כמי שעמד בראשה"‪118,‬‬
‫טען ִא ָכּר שציין גם שהכט היה זחוח דעת והחל להטיל דופי באנשים ובמוסדות‬
‫ולפתח "תורה" שלפיה "אנחנו ורק אנחנו הננו היחידים היודעים לעשות את‬
‫הדרוש והנכון – והיתר אינם יודעים דבר"‪ִ .‬א ָכּר זיהה בתפיסה זו של הכט "רצון‬

                                               ‫‪ 113‬פירוט‪ :‬עדות ִא ָכּר‪ ,26.12.1949 ,‬תיק ‪ ,71.44‬את"ה‪.‬‬
                                                         ‫‪ 114‬עדות ִא ָכּר‪ ,27.1.1950 ,‬תיק ‪ ,4.28‬את"ה‪.‬‬

                                                       ‫‪ 115‬עדות ִא ָכּר‪ ,15.1.1950 ,‬תיק ‪ ,141.34‬את"ה‪.‬‬
                                                                                           ‫‪ 116‬שם‪.‬‬

                            ‫‪ 117‬עדות ִא ָכּר‪ ,26.12.1949 ,‬רישום‪ :‬חיה עירוני‪ ,‬תיק ‪ ,71.44‬עמ' ‪ ,28‬את"ה‪.‬‬
                                                       ‫‪ 118‬עדות ִא ָכּר‪ ,15.1.1950 ,‬תיק ‪ ,141.34‬את"ה‪.‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254