Page 254 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 254
254׀ 100ל'הגנה'
'ההגנה'? 141שאלה ספציפית זו נגעה למעמדו של ִא ָכּר ב'הגנה' ול ִתפקודו ,והיא
מלמדת לא מעט על מנהיגותו .בהתייחסו למאבקי הכוח בסניף הירושלמי והטענה
כי גרם להרחקת תהומי האהוד ,העיד ִא ָכּר כי חווה בירושלים "מערכה כבדה
שגרמה לי סבל ומרירות"142.
מחלוקות הן לעיתים קרובות פועל יוצא של 'טבע האדם' ואישיותן
האינדיבידואלית של הנפשות הפועלות .מחלוקות מהותיות בסוגיות המאבק
הלאומי גלשו לא פעם ליריבויות אישיות מרות .ההקשר התקופתי ,דהיינו
הימצאות 'ההגנה' בשלבי גיבוש ,לצד יכולת האכיפה המוגבלת של החברה
הוולונטרית ,היו קרקע פורייה להתהוות מחלוקות .נראה כי גם במקרה דנן,
תכונותיהם האינדיבידואליות של השחקנים ,בהם הכט ו ִא ָכּר ,הובילו אותם
לתפקידי הפיקוד הבכיר ב'הגנה' בתקופה "נעדרת הכללים וההגדרות הברורות".
אולם בה בעת אותן תכונות ממש ,שניכרו גם בגילויי יוזמות עצמאיות ובקשיי
קבלת מרות ,גרמו למחלוקות קשות ולעזיבת הארגון שהיו ממפקדיו .חילוקי דעות
שהושפעו מיריבויות אישיות ,מאבקי יוקרה והשלטת מרות שררו בתנועה הציונית
מראשיתה ולא פסחו על ארגוניה הביטחוניים.
שנות ה־ :30פעילות ִא ָכּר ב'הגנה'
ארגון 'ההגנה' התרחב בשנות ה־ 30מהבחינה הארגונית ובתחומי פעילותו .הארגון
נטל חלק במפעלי התיישבות ,בהסברה ,במפעל ההעפלה ועוד .התפתחות זו באה
לביטוי גם בקורותיו של ִא ָכּר בעשור זה ,בפעילויותיו המגוונות ב'הגנה' ובמרחב
הציבורי .כששב ִא ָכּר ממסעו באירופה ניסה מאיר רוטברג ,שעמד בראש מרכז
'ההגנה' ,לשדלו שוב ושוב לקבל תפקיד בארגוןִ .א ָכּר סירב" .רציתי באמת ובתמים
לפרוש לחלוטין מהעבודה בארגון ולשוב לעבודה פשוטה" 143,אמר .הוא בחר
להצטרף למושב העובדים אביחיל ,שהוקם על־ידי יוצאי הגדודים העבריים ליד
נתניה" ,מאותו טעם שכאיש מושב יהיה קשה יותר להוציאני לעבודה ציבורית"144.
אולם רוטברג הפעיל את מלוא כובד משקלו ,ולאחר שיחות ארוכות ניאות
ִא ָכּר להתגייס לתוכנית מוגבלת אך חיונית :פיקוד על קורס מפקדים־מדריכים
מהעמקים .הצורך החיוני בהכשרת מחזורי מפקדים חדשים התעורר בעקבות
הדאגה במפקדה הארצית מההתעוררות הלאומית וה ִאסלאמית ברחוב הערבי
ובכפרים בצפון הארץ עם התחלת מעשי הרצח של כנופיית עז א־דין אל־קאסם145.
141ברנר ,עשרה ,עמ' .36
142עדות ִא ָכּר ,21.1.1950 ,תיק ,4.28את"ה.
143עדות ִא ָכּר ,21.1.1950 ,תיק ,4.28את"ה.
144שם.
145ברנר ,עשרה ,עמ' .37
