Page 70 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 70

‫‪ 70‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫בקשר שבין הנדבך הצבאי־ביטחוני להנהגה הלאומית‪ .‬במרבית השנים הנהלת‬
‫הסוכנות היהודית לא הייתה בחזקת סמכות פוקדת על ארגון 'ההגנה'‪ ,‬שהוגדרה‬
‫כדרג מדיני הממונה על הדרג הצבאי‪ .‬הזיקה בין הגופים הייתה מורכבת מכך‪,‬‬
‫ולעיתים הקשר היה 'בלגניסטי'‪ .‬העמימוּת במערכת היחסים ִאפשרה גמישות‬
‫פעולה נרחבת‪ ,‬ול ִצדה בעייתיוּת בתחום האחריות‪ ,‬במיוחד כאשר חלו שיבושים‬

                                                         ‫והסתבכויות במצב‪.‬‬

‫האלוף )במיל'( גזית‪ :‬ארגון 'ההגנה' הוקם בגישה צנועה לספק שמירה פיזית‬
‫כאשר נבצר מכוחו של 'השומר' למלא ייעוד זה‪ .‬המרד הערבי שינה את המציאות‬

                                                         ‫הביטחונית מיסודה‪.‬‬

‫פרופ' אבינרי‪ :‬בדיוק‪ .‬ארגון 'השומר' הורכב מחבורה מאוד אליטיסטית‬
‫ומחתרתית שספגה את השראתה המבנית־רעיונית מהחשיבה הקונספירטיבית‬
‫ומהאידאולוגיה הכוחנית ששררו ברוסיה הצארית יותר מאשר מתנ ֵאי ארץ ישראל‬
‫ב ִשלהי השלטון העותמני‪ .‬השינוי המהותי בתפיסה הביטחונית של ארגון 'ההגנה'‬
‫בחיתוליו היה ֶעקרון הכלליוּת‪ ,‬דהיינו שכל המתגייסים כשירים ומחויבים‬
‫למשימות העמידה על הנפש ויש אחריות יישובית כוללת‪ .‬בעקבות מאורעות‬
‫הדמים בתרפ"ט )‪ (1929‬הצטרפו החוגים האזרחיים ל'הגנה' והוקמה המפקדה‬
‫הארצית הפריטטית‪ ,‬אבל רק המרד הערבי במחצית השנייה של שנות ה־‪ 30‬אכן‬
‫שינה את פני הדברים‪ .‬האיוּם הביטחוני הפך מאירועי אלימות נקודתיים של‬
‫התנפלות על יישוב בודד ומקרי רצח‪ ,‬חבלה ושוד‪ ,‬שלא פעם היה להם אופי פלילי‪,‬‬

                          ‫לממדים של התקוממות ערבית כלל־ארצית מאורגנת‪.‬‬
‫המרד הערבי נגד השלטון הבריטי )מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט( היה מקיף מאוד‪,‬‬
‫והוא נועד במוצהר לפתור את 'הבעיה היהודית' בכוח הזרוע‪ .‬בנסיבות אלו‬
‫התעורר ביישוב יחס אמביוולנטי מאוד כלפי השלטון המנדטורי‪ .‬מצד אחד‬
‫המטרות של השלטון הבריטי והיישוב היהודי – ומתוקף כך גם של 'ההגנה' – מול‬
‫המרד הערבי היו זהות‪ .‬לכן נוצר שיתוף פעולה אינטנסיבי חסר תקדים בהקמת‬
‫משטרת היישובים העבריים‪ ,‬חיל הנוטרים וכלה בפעילות מבצעית משותפת‬
‫שגולת הכותרת שלה היו ַפּלגות הלילה )‪ (Special Night Squads‬בפיקודו של קפטן‬
‫אורד וינגייט )‪ .(Wingate‬מצד שני אי אפשר לומר שהמטרות המדיניות של‬
‫הבריטים ושל היישוב היהודי היו זהות מפני שהן היו שונות בתכלית‪ .‬בריטניה‬
‫ניסתה כל הזמן לאזן בין שאיפות היישוב היהודי לאלו של הרוב הערבי בארץ‪ ,‬על‬
‫בסיס מחויבויותיה בכתב המנדט הבין־לאומי‪ .‬בשנת ‪ 1936‬התפתח ארגון 'ההגנה'‬
‫מכוח משימתי למטרות הגנה נקודתיות לגוף בעל יכולת ביטחונית לספק מעטפת‬
‫צבאית למפעל ההתיישבות הציוני‪ .‬שיאו של תהליך זה היה בהקמת יישובי 'חומה‬

                  ‫ומגדל' בתמיכת ההתגייסות האזרחית למגבית 'כופר היישוב'‪.‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75