Page 71 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 71

‫'ההגנה' במרקם קוממיות ישראל ׀ ‪71‬‬

‫האלוף )במיל'( גזית‪ :‬עד התלקחות המרד הערבי במחצית השנייה של שנות ה־‪30‬‬
‫לא נכנס דוד בן־גוריון‪ ,‬מזכיר ההסתדרות ולאחר מכן יושב ראש הנהלת הסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬לעובי קורתם של ענייני 'ההגנה'‪ .‬רק כאשר התחוור שמעשי ה ֵאיבה‬
‫מבטאים התנגשות בין שתי תנועות לאומיות וכאשר התנועה הפלסטינית הופיעה‬
‫כאיום אסטרטגי וכגורם מדיני במערכת האזורית הוא עמד על החשיבות‬

                                            ‫הביטחונית המכרעת של 'ההגנה'‪.‬‬

‫פרופ' אבינרי‪ :‬האוכלוסייה הערבית בארץ הייתה אויבת רצינית בפוטנציה ליישוב‬
‫העברי‪ ,‬ולעיתים קרובות גם בפועל‪ .‬במאורעות דמים אי אפשר היה להתעלם‬
‫מקיומה‪ ,‬ולכן מדיניוּת 'המקל והגזר' של ההנהגה הציונית הייתה הכרחית‪ .‬רבים‬
‫מהאינטלקטואלים הערבים לא הבחינו בעבר ואינם מבחינים כעת בין 'ההגנה'‬
‫לפורשים‪ .‬לשיטתם‪ ,‬אלה ואלה עשו דברים נוראיים‪ ,‬ומשום כך אין מקום להבחנה‬
‫ביניהם‪ .‬חרף המהלכים הכוחניים שנקטו לעיתים יחידות 'ההגנה'‪ ,‬הפיקוד העליון‬
‫היה מודע לצורך בריסון‪ ,‬לעומת ארגוני הפורשים שבכוונת מכוון לא השיתו על‬
‫עצמם את חובת הריסון‪ .‬נראה כי אבחנה זו לא נקלטה בצד הפלסטיני‪ ,‬וזה חלק‬
‫מהבעייתיות של ההיסטוריוגרפיה הערבית שאיננה יכולה לחיות עם‬
‫אמביוולנטיוּת ועם פשרות‪ .‬מבחינתם הכול היה 'מוּאָ ָמ ָרה' )קשר קונספירטיבי(‪.‬‬
‫חוסר היכולת של הציבור הערבי בארץ להקים מנגנון של מוסדות מתפקדים‪,‬‬
‫להקים קואליציות‪ ,‬ליצור בריתות ולנהל משא ומתן גם עם מי שלא מסכים איתו‪.‬‬
‫זה ביטויו של האבסולוטיזם המוסרי הערבי שלפיו או שאתה צודק או שאתה לא‬
‫צודק‪ .‬אין אפשרות לחיות עם אמביוולטיוּת ברוח אמירתו של ד"ר וייצמן‬

                        ‫שהסכסוך איננו בין צדק לאי־צדק‪ ,‬אלא בין צדק לצדק‪.‬‬

‫האלוף )במיל'( גזית‪ :‬בשוך המרד הערבי ולאחר פרסום 'הספר הלבן' של שר‬
‫המושבות הבריטי‪ ,‬מלקולם מקדונלד )‪ ,(MacDonald‬במאי ‪ 1939‬חלו שינויים‬
‫ב'הגנה' שהבולטים בהם היו הקמת חיל השדה )החי"ש( והקמת המטה הכללי‬
‫)המטכ"ל( בראשות יעקב דורי‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה פתחו השלטונות‬
‫המנדטוריים משרדי גיוס בארץ‪ .‬מה הייתה זיקת 'ההגנה' להתגייסות לצבא‬

                                                                   ‫הבריטי?‬

‫פרופ' אבינרי‪ :‬ההתגייסות לצבא הבריטי נבעה מסיבות שונות‪ ,‬כשהראשונה‬
‫והעיקרית מביניהן הייתה כבר בספטמבר ‪ 1939‬מטרת ההצטרפות למאמץ‬
‫המלחמתי נגד גרמניה הנאצית‪ .‬כוונת בן־גוריון הייתה מלכתחילה לנצל את מהלך‬
‫ההתגייסות להקמת 'פורמציה' צבאית שתשרת את צרכיו הביטחוניים של היישוב‪.‬‬
‫הוא דחק בראשי 'ההגנה' להאיץ בחברי הארגון להתגייס ועמד על כך שההרשמה‬
‫תהיה בתחנות הנוטרים ולא במתקני הכוחות הבריטיים‪ ,‬כדי לאלץ את השלטונות‬
‫המנדטוריים להכיר בפומבי באחריות הסוכנות היהודית למבצע הגיוס‪ .‬יצוין כי‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76