היום השתתפתי יחד עם יוסי סורביץ כנציג ארגון ההגנה בטקס אזכרה לחללי המצור על גבעת חיים.
מודה שזו לי הפעם הראשונה שנחשפתי לסיפור הגבורה שהתרחש כאן בנובמבר 1945.
פיצוץ בסיסי הרדאר הבריטיים באולגה ובסידני עלי ע"י הפלמ"ח שהיה המניע למצור על גבעת חיים, הוא אירוע מדובר ומפורסם יותר.
על רקע האירועים הרבים של מלחמת העצמאות, הסיפור ההרואי של המצור על גבעת חיים לא בא לידי ביטוי והיחידים המכירים אותו הם תושבי היישובים של עמק חפר.
קראתי וצפיתי בראיונות מצולמים רבים, ואתה לא יכול שלא להתפעם ולהתגאות בעם שלך. רוח של ערבות הדדית. של התגייסות והתנדבות כי זה צו השעה. הגיעו מיישובי האזור, אנשים נזעקו מנתניה בדרום ועד זיכרון יעקב בצפון. מזרמי אידיאולגיה שונים. מהשומר הצעיר דרך הקיבוץ הדתי ואפילו איש אצ"ל. מירושלים, אנשים היו חדורי מטרה לא לאפשר לבריטים לחדור לגבעת חיים ולא נסוגו מול קני המקלעים של הצבא הבריטי.
מועצה אזורית עמק חפר עשתה מעשה ראוי להנציח פה במקום את כל תשעת הנופלים של אותו לילה, והוסיפו גם את אליהו חינסקי מפתח תקווה, שנפל במצור על קיבוץ שפיים, וגם את מישאל מושיאוף, איש האצ"ל מירושלים.
בטקס לקחו חלק ראש מועצת עמק חפר ד"ר גלית שאול, בני המשפחות השכולות, תושבי האזור ובעיקר תלמידי התיכון והישיבה הסמוכה. האנדרטה ממוקמת בשטח בין קיבוץ גבעת חיים לבין קיבוץ עין החורש, במקום בו אירע הטבח ע"י הצבא הבריטי. צפו בתמונות המספרות על פרטי האירוע.
