Page 16 - hagana37

‫אלתרמן לא סלח לאיטלקים‪ ,‬וכשהובס צבאם בחזית הלחימה בצפון אפריקה‪ ,‬כתב בתחילת ‪ 1941‬שיר לעגני‪ ,‬שכלל את‬
‫השורות האלה‪:‬‬

‫נראה הדבר כמעט כחלום‪,‬‬ ‫ ‬
‫אך הכל מסכימים ומודים לאמור‪:‬‬

‫נעים בהחלט לראות יום יום‪,‬‬
‫איך‬

‫האיטלקים‬
‫מתקדמים לאחור‪...‬‬

‫‪...‬‬

‫מימרה יהודית היתה לפנים‪:‬‬
‫לכל הי ָונים‬

‫יש אותם הפנים‪...‬‬
‫אך מי יתאר לדורות רחוקים‬
‫איזה פנים יש עכשיו לאיטלקים?‪...‬‬

‫שיר חריף בהרבה‪ ,‬שעסק בנושאי ה"הגנה" היה "שיר ארבעים ושלושה"‪ .‬מתי הוא נדפס – לא ברור‪ ,‬כי החוברת לא נשמרה‬
‫והשיר ראה אור רק בשנת ‪ ,1956‬בספר "ההגנה בתל‪-‬אביב" (עמ' ‪ .)268-267‬מכל מקום אפשר להעריך כי הדבר היה בין‬
‫נובמבר ‪ 1939‬לפברואר ‪ .1941‬בתקופה זו של כשנה ורבע ישבו ‪ 43‬ממפקדי ה"הגנה" וחניכי קורס המ"מים (קצינים) של‬

‫ה"הגנה" בכלא עכו (וחלק מהזמן במחנה המעצר מזרעה הסמוך לעכו)‪ .‬הם כונו המ"ג‪.‬‬

‫סיפור המעשה בקצרה‪ :‬לאחר שהבריטים גילו באקראי נשק בלתי‪-‬לגאלי במחנה אימונים של ה"הגנה" במושבה יבנאל‪,‬‬
‫ששימש את קורס המ"מים שנערך במקום‪ ,‬הוחלט להעביר את החניכים לג'וערה‪ .‬הם יצאו במסע רגלי‪ 43 ,‬מפקדים‬
‫וחניכים‪ ,‬ביניהם דמויות שנודעו מאוד בעתיד כדוגמת משה דיין ומשה כרמל‪ ,‬צעדו חמושים בחלקם בנחל תבור ושם נתקלו‬
‫בכוח גדול של חיל הספר העבר‪-‬ירדני שהיה בפיקוד בריטי‪ .‬הם נעצרו כולם‪ ,‬הועמדו למשפט בפני בית‪-‬דין צבאי‪ ,‬ולמרות‬
‫טענותיהם כי התאמנו כדי לסייע לבריטים לעמוד בפני פלישה גרמנית אפשרית (הדבר קרה לאחר פרוץ מלחמת העולם‬
‫השנייה)‪ ,‬נדונו כל חברי הקבוצה לתקופת מאסר ממושכת של ‪ 10‬שנים‪ ,‬ואחד מהם אף למאסר עולם‪ ,‬משום שלטענת‬

‫אנשי חיל הספר הוא כיוון את נשקו אליהם‪.‬‬

‫פסקי הדין החמורים הסעירו את היישוב‪ .‬לאחר זמן הומתקו העונשים ל‪ 5-‬שנים ומאסר העולם הוחלף בעונש של ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1941‬שוחררו כל האסירים‪.‬‬

‫שירו של אלתרמן הוא חריף ביותר ועולה ממנו הזעם על המשפט והמאסר‪ ,‬שנראו לאנשי היישוב דאז מיותרים ואף‬
‫מעליבים‪ .‬מתוך השיר הארוך‪ 14 ,‬בתים‪ ,‬יובאו להלן שלושה‪:‬‬

‫‪ 16‬גיליון ‪ | 37‬תשע"ה ‪2015‬‬