Page 12 - hagana37
P. 12
אהוד אבריאל ואנוכי לא נתנו לקולונל לפסוק על דעת עצמו להפסיק את אימוניהם של בחורינו ושכנענו אותו כי בינתיים
ימשיכו באימונים .גם בחורינו ,שהיו קצרי רוח וקיוו ללמוד את כל התורה על רגל אחת ,נוכחו לדעת שכוח הרצון והנחישות
אינם מספיקים ושעליהם להשלים עם הרעיון של אימונים יותר שיטתיים וממושכים .המדריכים גילו היסוסים לתת את
הסכמתם לטיסות "סולו" והדפו את הלחצים של אנשינו ככל שיכלו ,אולם לבסוף אישרו טיסת "סולו" אחת ובחרו בפיניהל'ה
בן פורת ,חבר קיבוץ נען ,לניסיון זה .פיניהל'ה היה ,לכל הדעות ,החניך הבולט ביותר בקבוצה זו .הניסיון הסתיים בנחיתת
ריסוק ,ואולם פיניהל'ה עצמו יצא מהתאונה בפצעים קלים .תקלה זו הגבירה את חששותיו של הקולונל והוא הזמין אותנו
להתייעצות על עתיד האימונים של מחזור זה .לאחר שחזר על השבחים ,על איכותם של בחורינו ועל רמת האינטליגנציה
שלהם ,טען שוב שאין בכך די כדי לרכוש את היכולת להפעיל את המסרשמידט בטיסה ,לא כל שכן בקרב.
בעקבות שיחה זו נפגשנו עם הבחורים שלנו .העובדה שהם לא נפלו ברוחם לאחר התאונה של פיניהל'ה הרשימה אותנו.
עם זאת ,ייתכן ש"בזכות" התאונה הם הגיעו לכלל הכרה שתפיסת הקולונל נכונה ושעליהם להשלים עם העובדה שהדרך
להכשרתם כטייסי קרב תהיה ארוכה יותר ממה שסברו בראשית הקורס .לאחר שעמדנו על הלך רוחם של הבחורים,
שוחחנו שוב עם הקולונל ושכנענו אותו להמשיך בקורס.
הקולונל נפגש עם חניכיו והציע להם להקדיש שבועיים לאימונים
במטוס דו-מושבי ולאחר מכן עוד שבוע לאימונים במסרשמידט.
הבחורים שמחו על "תוכנית שלבים" זו והסכימו לה מיד.
מטוס מסרשמידט מהרכש הצ'כי בתש"ח הבהרתי להם את עמדתנו שעליהם להמשיך את אימוניהם ,יהיו
רצופים קשיים ככל שיהיו ,הואיל ואין להעלות על הדעת שגרעינו של
חיל האוויר שלנו לא יורכב מישראלים שיטביעו את חותמם על החיל.
אמנם יש לברך על כל טייס אמריקאי ,אך אין אנו יכולים לראות בהם
את עמוד השדרה של החיל ואת מעצבי דמותו .גם אהוד אבריאל נשא
דברים ברוח זו ,אם כי הבחורים לא היו זקוקים ל"הטפה ציונית".
בגמר השיחה ביקרנו את פיניה'לה בבית החולים ושמחנו להיווכח שהתאונה לא ערערה את ביטחונו העצמי ואת החלטתו
להמשיך באימונים .פיניהל'ה שימש אחרי המלחמה קברניט בחברת "אל-על" .הוא נהרג עם כל הנוסעים כאשר מטוסו
הופל על ידי מטוסי קרב בולגריים בדרכו לארץ .מעשה אכזרי זה ב 1955-שהתרחש ,קרוב לוודאי ,על רקע "המלחמה
הקרה" ,התפתח לתקרית דיפלומטית בין-לאומית והשפיע על יחסי ישראל עם בולגריה הקומוניסטית.
12גיליון | 37תשע"ה 2015