Page 8 - hagana37
P. 8
תכנית הקורס התרכזה בעיקר בפעילות גופנית :תרגילי סדר ,אימון גופני וספורט שימושי (כפי שכונו באותם ימים תרגילי
מעבר מכשולים וקרב מגע) ,ובלימוד נשק קל :הכרת הרובה ,האקדח והכידון ,תפעול הנשק ואף ביצוע מספר מטווחים.
הרצאות תיאורטיות עסקו בנושאים צבאיים דוגמת מלחמת האזרחים ברוסיה ,והועברו ברובן על-ידי יצחק שדה.
חלקו המעשי של הקורס ,שנערך כאמור בכפר גלעדי ,הוקדש לתרגילי קרב ,מושג מעורפל שככל שידוע לנו אודותיו,
כלל תרגילי התקפה על הקיבוץ עצמו .בהדרכה המעשית נכלל פרק מודיעין שנקרא בלשון הקורס "הכרת הסביבה".
נושא זה יזמו אנשי כפר גלעדי ,ובמהלך לימודו ביקרו החניכים בכפרי ערבים ,דרוזים ומתואלים (מוסלמים שיעים בלבנון)
באזור ולמדו על אופי לחימתם .ספר תולדות ההגנה משרה רושם כי הפרק נשא אופי של לימוד האויב ,בעוד צבי נדב,
איש "השומר" שהיה חניך בקורס ,מתאר אותו כפרק של הכרת השכנים" :אשר לנקודה הערבית ,אמרנו :עלינו להיות
עצמאיים ,מוכנים להגן על נקודה או עיר בכוחות עצמנו מחד גיסא ,אך לקשור יחסים של הבנה וידידות כנה עם השכנים
הערבים מאידך גיסא .עז היה חפצנו באותם הימים ליצור יחסים טובים בינינו לבין שכנינו ,יחסים של שיתוף פעולה בעניינים
מקומיים".
תכני הקורס התאימו לתפישה הצבאית ששררה בקרב פעילי הביטחון בתקופה הנדונה ,אשר ניזונה משני מקורות :הראשון
– המורשת המקומית ומאורעות ;1921השני – היותם של מרבית המדריכים ומפקדי הסניפים של הארגון הצעיר קצינים
לשעבר בצבאות זרים במלחמת העולם הראשונה ,או בוגרי הגדודים העבריים ,שאומנו על ברכי תורת הלחימה הבריטית
דאז ,ברמת ה ַנָּגד והטוראי.
דגשי ההדרכה והאימון בגדודים העבריים ,שהתנהלו במתכונת המקובלת של חיל הרגלים במלחמת העולם הראשונה ,היו:
הכרת הנשק הקל ,אימון גופני ,תרגילי סדר כיסוד לתנועת היחידות בשדה הפתוח ותרגילים טקטיים ,שהתבססו על תרגילי
סדר וכללו התקדמות ונסיגה במבנים.
התפעול הטכני של הנשק הקל ,תרגילי הסדר ומושגי השדה המקובלים ברמת הפרט השפיעו על הדגשים ,שניתנו
במהלך שנות ה 20-להדרכה בסניפי ה"הגנה" השונים ,ובאופן טבעי גם על הדגשים בקורס.
בעוד שהניסיון ה"גדודאי" הוביל לכיוון הניידות בשדה ,הרי מאורעות ,1921מנגד ,הבליטו את ממד ההתגוננות הפסיבית –
הפעלת נשק מעמדות נייחות כדי למנוע מהאויב לפעול .בגישה זאת ניתן לגלות את מורשת "השומר" ,שהקווים המנחים
בה היו שמירה והגנה צמודות לרכוש וליישובים ,אף כי לא פעם באמצעות פעילות בשדה.
תרגילי הסדר והגינונים הצבאיים החיצוניים ,שהקורס היה משופע בהם (בגללם ,כנראה ,אף זכה בכפר גלעדי בכינויו –
"קורס הליצנים" – ה"קומדיאנצ'יקים") ,ראויים להערה להארה נוספת :אליהו גולומב ,הרוח החיה מאחורי הקורס ,ראה בהם
אמצעי חיוני לגיבושם של בודדים לכלל ארגון המוני (כפי שחזה את התפתחות ה"הגנה" כבר אז) .הקפדתו בתחומים אלה
גרמה לחיכוכים בינו לבין יוצאי "השומר" שראו בהם אמצעי משמעת חיצוני מיותר...
קטע מספרו של פרופ' יגאל שפי ,סיכת מם-מם – המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים ב"הגנה" ,משרד הביטחון – ההוצאה לאור,
המרכז לתולדות כוח המגן ,ה"הגנה" ,ארגון חברי ה"הגנה" ואגודת דור הפלמ"ח ,תל-אביב ,1991עמ' .29-27
8גיליון | 37תשע"ה 2015