Page 10 - hagana37

‫לחשוב בתמימות נעורים שאפשר ליטול בילקוט הגב את ספרי החוק והמשפט כדי לא להפסיד את הבחינות – אלה‬
‫זיכרונות עמומים של עבר מפואר שפניו אל עתיד קסום‪ ,‬מופלא ונעלם‪.‬‬

‫***‬

‫באמצע דצמבר ‪ 1947‬נכנסה מחלקה א' של פלוגה' א' לשרונה‪ ,‬מיד לאחר שהבריטים פינו אותה‪ ,‬והתמקמו בבית המרכזי‪,‬‬
‫שלימים הפך לסניף הדואר של הקריה‪ .‬משם יצאנו לפעולות הגנה במבואות תל‪-‬אביב‪ ,‬מדרום וממזרח‪ .‬עלי הוטל להיות‬
‫ה"פיאטיסט" הראשון – והיה רק "פיאט" [נשק אנטי‪-‬טנקי] אחד בגדוד – בכיבוש חולדה הערבית ודיר מוחייזין בדרך‬

‫ללטרון בעמק איילון‪.‬‬

‫ובהמשך‪ ,‬להימנות עם מלווי שבע השיירות של מבצע "נחשון" לשבירת המצור על ירושלים‪ ,‬כאשר בכל שיירה כ‪200-‬‬
‫משאיות עמוסות לעייפה במצרכי מזון‪ ,‬מים‪ ,‬דלק ותחמושת ועוד משוריינים בודדים בראש השיירה‪ ,‬באמצעיתה ובזנבה‪...‬‬

‫להימנות עם הלוחמים שבגופם בלמו את מרכז כוחו של הצבא המצרי הפולש בדרכו לתל‪-‬אביב‪ ,‬להילחם בודדים מול רבים‬
‫ועצומים‪ ,‬מול קני התותחים‪ ,‬מול השריון והמטוסים‪ .‬המשמעות הייתה ללכת לגיהנום ובחזרה‪.‬‬

‫להיות המקלען של ה"בזה"‪ ,‬זה המקלע הכבד‪ ,‬עם הפלוגה המסייעת‪ ,‬כשהמג"ד צ'רה [צבי צור‪ ,‬לימים הרמטכ"ל השישי‬
‫של צה"ל]‪ ,‬מפקד עליך כחייל ולוחם מן השורה‪ ,‬להיאנק מפציעות‪ ,‬לנטוש חללים ולהשאיר פצועים בשטח שילכו בשבי‪,‬‬
‫ולחזור מן התופת בודדים‪ ,‬נוטפי דם‪ ,‬עוזרים ונעזרים‪ ,‬בואכה המפקדה במושבה גן‪-‬יבנה‪ ,‬ולראות דמעות זולגות על לחיי‬

‫שמעון אבידן ומאירקה דוידזון [מח"ט גבעתי וסגנו]‪.‬‬

‫לחוות את מילות השיר מלאות ההוד של נתן אלתרמן – "אנחנו מגש הכסף"‪ ...‬להאמין שעל כתפיך כל האחריות להצלה‬
‫ולתקומה‪ ,‬להיות מוכנים לכל פקודה כי במלחמה הזו ההגנה והלחימה היו על כף המאזניים‪ :‬להיות או לחדול‪ .‬לא להיות‬

‫חכם אלא להיות צודק‪.‬‬

‫להתנדב בשעה גורלית ולצאת מנגבה המכותרת על‪-‬ידי אלפי חיילים מצריים על גבי אופנוע "הרלי דיווידסון" מס' רישוי‬
‫‪ ,1634‬לחצות את המערך הצפוף של שורות חיילי האויב ושיריוניו‪ ,‬ולהגיע למפקדה בגדרה‪ ,‬להזעיק עזרה מיידית שכן נגבה‬
‫נותרה בלי אמצעי קשר‪ ,‬בלי תחמושת‪ ,‬בונקר המרפאה מלא בפצועים גונחים‪ ,‬תעלות הקשר והחפירות הפכו קבר‪-‬אחים‬

‫זמני לחללינו ובכוחות כלים‪ ,‬עוד מעט‪-‬קט וסיפור הגבורה העילאי של לוחמי גבעתי וחברי הקיבוץ יסתיים לעולם ועד‪...‬‬
‫לחזור מגדרה עם "שועלי שמשון" ולנסות לחזור לבשר למפקדי נגבה וללוחמים שהנה‪ ,‬כוח ההצלה כבר מגיע‪ ,‬ואז להיות‬

‫נרדף על גבי אופנוע מעופף על‪-‬ידי טנק מצרי‪ ,‬שחפץ בכל מחיר לתפוס אותך חי‪.‬‬
‫נגבה לא נפלה ולא תיפול!‬

‫מדינת ישראל העצמאית קמה‪ .‬אשרי שהייתי אחד מאנשי ה"הגנה" שנותרו‪ ,‬ושעדיין כאן‪ ,‬שזכו בתהילה אילמת החקוקה‬
‫בדברי הימים‪ .‬‬

‫הכותב‪ ,‬חיים פלד‪ ,‬היה לוחם בגדוד ‪ 54‬של חטיבת גבעתי בחזית הדרום במלחמת העצמאות‪.‬‬
‫לימים איש פרסום‪ ,‬סגן וממלא מקום ראש עיריית הרצליה‪.‬‬

‫‪ 10‬גיליון ‪ | 37‬תשע"ה ‪2015‬‬