Page 135 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 135

‫בין 'השומר' ל'הגנה' ׀ ‪135‬‬

‫קצין זוטר – שבו ביקש להיפגש עימו ו"לדבר ]‪ [...‬בגילוי לב" על כך ש"מפעלי‬
‫]מפעל הגדודים העבריים[ מתפורר לרסיסים תחת נטל כבד של אכזבה‪ ,‬יאוש‪,‬‬
‫הבטחות שהופרו‪ ,‬אנטישמיות החודרת אל כל המערכת המנהלית והצבאית‪,‬‬
‫והעדר תקווה בכל מאמץ ובכל מעשה של מסירות"‪ 58.‬כל אלה השפיעו על‬

                     ‫החלטתם של רבים מן החיילים לסיים את שירותם הצבאי‪.‬‬
‫עד סוף ‪ 1919‬פורקו גדודים ‪ 38‬ו־‪ 39‬ונותר רק הגדוד הארץ־ישראלי‪ ,‬שבדצמבר‬
‫שונה שמו ל'גדוד הראשון ליהודה'; לגרעין חייליו צורפו חיילים משני הגדודים‬
‫העבריים האחרים שביקשו להמשיך בשירותם‪ .‬גדוד זה קטן בהדרגה ומנה באביב‬
‫‪ 1920‬כ־‪ 400‬חיילים בלבד‪ 59,‬אך גם בכך לא היה כדי לרכך את מדיניותו הנוקשה‬
‫והמגבילה של הצבא מן השנה הקודמת‪ ,‬שהגיעה לשיאה במאורעות תר"ף‪ .‬לא זו‬
‫בלבד שהגדוד נותר במרכז הארץ בחודשי המתיחות והמאורעות בגליל המזרחי‪60,‬‬
‫אלא שהצבא גם מנע מחייליו להשתתף בהגנת יהודי ירושלים‪ :‬חופשות פסח‬
‫בוטלו מראש‪ ,‬הגדוד הוחזק מסוגר במחנהו בסרפנד ונאסר על חייליו לצאת‬
‫לירושלים גם לאחר שנודע על הפּרעות בעיר העתיקה; כיתה מן הגדוד שהוצבה‬
‫לפני כן בתל־אביב ולא עודכנה על ביטול החופשות הגיעה לירושלים לפני פסח‪,‬‬
‫אך לפחות חלק מאנשיה אותרו בידי המשטרה הצבאית והורחקו מן העיר‪ 61.‬הצבא‬
‫ביקש מזה זמן לפרק את הגדוד‪ ,‬ובעיקר תודות למאמציו של ד"ר וייצמן הוארכה‬

                            ‫פעילותו מדי חודש ולאחרונה עד ‪ 31‬ביולי ‪62.1920‬‬
‫בשיא כוחם של הגדודים העבריים היה גלום בהם פוטנציאל להיעשות לכוח מגן‬
‫לגלי חזק‪ ,‬אולם כבר באביב ‪ 1919‬היה ברור לכול כי עתידם תלוי ברצונם של‬
‫ממשלת בריטניה ושל שלטונות הצבא בארץ ישראל ובמצרים‪ .‬במהלך השנה‬
‫שחלפה ִכּרסם הצבא בהתמדה במשימות הגדודים ובמעמדם‪ ,‬והותיר את עתידו‬
‫של הגדוד הראשון ליהודה – האחרון שנותר מהם – כשהוא תלוי על בלימה‪.‬‬
‫תהליך זה ודאי עורר בקרב משתתפי ועידת 'אחדות העבודה' תהיות וספקות לגבי‬
‫יכולתו של היישוב להישען להגנתו על גדוד זה בפרט ועל מפעל הגדודים העבריים‬

                                                                      ‫בכלל‪.‬‬

‫‪ 58‬שכטמן‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;291-288‬דינור )עורך(‪ ,‬סת"ה‪ ,‬א‪ ,2/‬עמ' ‪ ;633‬זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬איגרות‪,‬‬
‫דצמבר ‪ – 1918‬אוגוסט ‪ ,1922‬כרך שלישי‪ ,‬דניאל קארפי )עורך(‪ ,‬ירושלים‪ :‬הספריה הציונית ומכון‬

                                      ‫ז'בוטינסקי‪ ,1997 ,‬איגרת ‪ ,77‬עמ' ‪ַ ) 74-73‬לציטוט‪ :‬עמ' ‪.(74‬‬
                ‫‪ 59‬דינור )עורך(‪ ,‬סת"ה‪ ,‬א‪ ,2/‬עמ' ‪ ;793-792 ,529‬ז'בוטינסקי‪ ,‬אבטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.290‬‬
‫‪ 60‬חלק מחיילי הגדוד יצאו לצפון בימי חופשתם או ללא היתר‪ ,‬ויחד עם חיילים משוחררים משלושת‬
‫הגדודים העבריים ומתנדבים אחרים השתתפו בהגנת היישובים היהודיים מ'פינת הצפון' עד עמק‬
              ‫הירדן; שניים מהרוגי תל־חי – יעקב טוקר וזאב )וולף( ַשרף – היו ממשוחררי גדוד ‪.39‬‬

                                                              ‫‪ 61‬דינור )עורך(‪ ,‬סת"ה‪ ,‬א‪ ,2/‬עמ' ‪.633‬‬
                                                                             ‫‪ 62‬שם‪ ,‬עמ' ‪.529-528‬‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140