Page 58 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 58

‫‪ 58‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫שיהיה מאורגן על ידנו ועומד תחת פקודתנו‪ ,‬הגנה עממית במידה רחבה נחוצה‬
‫לנו ולא חיילים העומדים תחת פקודת אחרים"‪ 7.‬כאשר פורסם המאמר עדיין‬
‫דעותיהם של גולומב והוז היו חלוקות‪ .‬גולומב עוד האמין שניתן לשמר את תוכנית‬
‫הגדודים של ז'בוטינסקי ולהבטיח קיומו של כוח צבאי יעיל בארץ‪ ,‬שינטרל‬
‫לחלוטין את האיום הנשקף ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בארץ‪ .‬אך המציאות‬
‫גזרה אחרת‪ .‬תוכנית הגדודים או הגדוד העברי נשענה על הנחה שבה החזיק‬
‫ז'בוטינסקי בכל תוקף‪ ,‬כי קיימת זהות אינטרסים מוצקה בין צרכיה‬
‫האימפריאליסטיים של בריטניה באזור לבין הציונות‪ .‬אך הנחה זו התבררה‬
‫כפשטנית מדיי‪ .‬היא התאימה לרגע היסטורי מסוים‪ ,‬בנסיבות המיוחדות של‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שבהן השתלטה בריטניה על האזור וביקשה בד בבד‬
‫להיחלץ מכבלי הסכם סייקס־פיקו )‪ ,(Sykes-Picot‬בייחוד בכל הקשור בארץ‬

     ‫ישראל‪ ,‬שבה התחייבה בריטניה לקיים משטר בין־לאומי בשיתוף עם צרפת‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי בחן את האימפריאליזם הבריטי בקטיגוריות שהתאימו למאה ה־‪,19‬‬
‫אך לא לתחילת המאה ה־‪ ,20‬ובוודאי לא לנסיבות שנוצרו בתום מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬האימפריאליזם הבריטי היה שרוי בנסיגה‪ ,‬אם לא בשקיעה ממש‪.‬‬
‫למשחק המעצמות נכנסה לרגע ארצות הברית‪ ,‬שהכריעה את גורל המלחמה‬
‫והפכה לגורם הראשון במעלה בעיצוב הסדרי השלום שלאחר המלחמה‪ ,‬כשהיא‬
‫מייצגת מגמה אנטי־אימפריאליסטית במוצהר‪ .‬העקרונות שעל פיהם עוצבו הסדרי‬
‫השלום‪ ,‬בתוכם כמובן גם משטר המנדט‪ ,‬לא התירו התעלמות מוחלטת מן‬
‫האוכלוסייה המקומית בארץ ונקודה זו קיבלה ביטוי כבר בהצהרת בלפור‪ ,‬שגם‬

                           ‫עליה ביקשה בריטניה את הסכמת הנשיא האמריקני‪.‬‬
‫תוכנית הגדודים כחיל המצב של ארץ ישראל המנדטורית הייתה אפוא בלתי‬
‫מעשית מלכתחילה וניסיון השנה הראשונה למשטר המנדט‪ ,1920 ,‬הוכיח זאת‬
‫היטב‪ .‬באותה שנה גם הוקם ארגון 'ההגנה'‪ .‬אך ההחלטה על הקמת הארגון לא‬
‫נפלה בדרג מנהיגותי כלשהו – לא בדרג הפוליטי העליון של היישוב או של‬
‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬וגם לא בדרג של מפלגת הפועלים 'אחדות העבודה'‪ .‬מקובל‬
‫אומנם לייחס את הקמת 'ההגנה' להחלטה שהתקבלה בוועידת 'אחדות העבודה'‬
‫ביוני ‪ 1920‬בכינרת‪ ,‬אך החלטות מעין אלו התקבלו כבר באופן מקביל על־ידי‬
‫גופים ציבוריים‪ ,‬כמו 'הוועד הזמני'‪' ,‬ועד הצירים'‪' ,‬השומר' ומנהיגי הגדוד‬
‫הארץ־ישראלי‪ ,‬בתגובה לאירועי פסח בירושלים‪ .‬ועידת 'אחדות העבודה' קיבלה‬
‫לכאורה את פניית 'השומר' לקבל מידיו את האחריות על 'ענייני ההגנה'‪ ,‬אך זו‬
‫עברה לידי הסתדרות העובדים‪ ,‬עם היווסדה חצי שנה לאחר מכן‪ .‬לאמיתו של דבר‪,‬‬
‫הקמת 'ההגנה' הייתה פרי ההתפתחות הטבעית‪ ,‬ששורשה היה נעוץ לא בקריסת‬
‫תוכנית הגדודים כי אם בקריסת תפיסת ארגון 'השומר'‪ ,‬שתבע לעצמו מרגע‬

                                     ‫‪ 7‬דב הוז‪" ,‬לעתידות הגדודים"‪ ,‬קונטרס‪ ,‬ח‪) ,‬ללא תאריך( ‪.1919‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63