Page 53 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 53
רוחו של כוח המגן ׀ 53
בהקפדה קנאית על מוסר הלחימה וטוהר הנשק .ישראל גלילי ,ראש המפקדה
הארצית במלחמת העצמאות ,החמיר את הפיקוח הפיקודי בסוגיות אלו .אלתרמן
ִהרעיד את אמות ה ִספּים בשירו 'על זאת' ב'טור השביעי' בדבר ,ויזהר נדרש לכך
בסיפור ִחר ֶבּת ִח ְז ָעה .יורם קניוק ונתיבה בן־יהודה כתבו שגם הפלמ"ח בתש"ח לא
תמיד פגע רק באשמים .השאלה המוסרית הזאת היא חשובה ביותר – מה מותר
ומה אסור לתנועת שחרור לאומית לעשות ,וכיצד עליה לפעול לשמירת טוהר
הנשק בזמן שהיא מותקפת במעשי טבח ופורענות.
רוח 'ההגנה' נולדה ממורשת 'השומר' ותל־חי .ה'יז ֹכּר' שכתב ברל כצנלסון לזכר
טרומפלדור וחבריו הפך למצע רעיוני מכונן .לשם יוסף טרומפלדור ולתל־חי
הייתה עוצמה מגייסת והשפעה מאגית .י"א באדר נקבע כיום 'ההגנה' ,ומדי שנה
בשנה נערכה העלייה המסורתית של תנועת 'הנוער העובד והלומד' במשאיות
פתוחות לתל־חי ביום זה כאירוע מרכזי בלוח השנה .המושג 'הגנה' התקדש
בתל־חי והפך לחוויה הדורית של היישוב כולו .פרשת תל־חי הפכה לסמל חי
שהופנם בתודעה הלאומית בשנות המדינה .לקראת שחרורו מצה"ל של גוּני הרניק,
מפקד סיירת גולני ,אמרה לו ִאמו ,רעיה הרניק :בוא ניסע לקרובי המשפחה
באוסטרליה לכמה שנים כדי שאהיה שקטה .גוּני ענה לה :אמא ,לי זה כבר אבוד.
מהיום ששרנו בגן "בגליל בתל־חי /טרומפלדור נפל" ,אינני עוזב את הארץ.
במלחמת לבנון הראשונה נהרג רס"ן גיורא )גוּני( הרניק ,בקרב על הבופור ,ביום
שבו היה אמור להשתחרר מצה"ל.
הפלמ"ח שאב את הסמכות המוסרית מ'ההגנה' ומדרכה .הרמטכ"ל יצחק רבין
וכמעט כל אלופי המטה הכללי ומפקדי צה"ל הבכירים במלחמת ששת הימים
צמחו משורות הפלמ"ח .בני דורי מהפלמ"ח והיישוב העברי המאורגן התחנכו
לאור סמל תל־חי .ב' ִשבעה' לנפילת טרומפלדור כתב ברנר בעיתון האדמה:
מה הלאה? הן הרעה פתוחה מכל עבר .וכשתגיע אלינו מחר ,מחרתים,
בצורה זו או אחרת – ,הנדע ,למצער ,כולנו ,כי אין מנוס? התהי בנו הכרה
זו ,הכרת־ההכרח ,להימצא על הגובה הדרוש? כשתבוא שעת־הנסיון הקשה
– הקשה אולי מאשר לפני חמש שנים ,באשר אז היה לנו עסק עם ממשלה
אויבת ועכשיו עם שכנים אויבים – היעמוד כל אחד ואחד מאתנו – ושם
יוסף טרומפלדור וחבריו על שפתיו – במקום אשר יעד לו גורלו?
תל־חי נשרפה .אבל לב־ישראל חי .אחינו ואחיותינו שם ,בין אלה שהומתו,
ובין אלה שנשארו בחיים והגיעו עדינו ,הראו לנו ,כי חי הלב הזה ,כי מזוקק
הוא באש – הראו גם היכן הלב הזה .ואנחנו? אנחנו המפוזרים ,החלשים –
היאמר מעתה כל חלש בנו :גיבור אני! – ויהיה לגיבור?
