Page 57 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 57

‫'ההגנה'‪ :‬מבעד לצעיפי הזמן ׀ ‪57‬‬

‫החינוכי והחברתי שממלא צה"ל בהווייתה של מדינת ישראל במרוצת כל ימיה‪,‬‬
‫יש לעמוד על הזיקה ההדוקה בינו לבין 'ההגנה'‪ .‬צה"ל צמח והתפתח מ'ההגנה'‪,‬‬

  ‫וארגון 'ההגנה' שימש בית היוצר לדמותו של צה"ל ובו עוצבה רוחו ומורשתו‪.‬‬

‫נסיבות הקמת 'ההגנה' מעידות כאלף עדים על מהות כוח הדחף שהביא לכך‪.‬‬
‫הארגון לא קם מתוקף החלטה של המנהיגות הציונית או של המנהיגות היישובית‪.‬‬
‫בנסיבות שנוצרו עם סיום מלחמת העולם הראשונה וגיבוש משטר המנדט בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬עמדה על הפרק אפשרות של הקמת מיליציה יהודית־ערבית בפיקוד בריטי‪,‬‬
‫שתהיה אחראית לקיום הביטחון בארץ‪ .‬מאחורי תוכנית זו התייצב הרברט סמואל‪,‬‬
‫הנציב העליון‪ ,‬שסבר כי בתנאים השוררים בארץ‪ ,‬זו הדרך הריאליסטית לשימור‬
‫הכוח הצבאי היהודי שהתגלם בגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה‪ .‬היא‬
‫נתקלה בהתנגדותו הנחרצת של זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬שהתעקש על מימוש התוכנית‬
‫שלו להפוך את הגדודים העבריים לחיל המצב בארץ ישראל המנדטורית‪ ,‬תחת‬

                                                            ‫פיקוד הבריטים‪.‬‬
‫אך שתי התוכניות לא זכו לתמיכת המתנדבים הארץ־ישראלים ובכך נחרץ גורלן‪.‬‬
‫לכוח יהודי־ערבי משותף לא היה מקום באתוס הציוני‪ .‬אתוס זה היה בנוי על‬
‫הפרדה בין היישוב היהודי לבין היישוב הערבי בכל התחומים – ההתיישבותי‪,‬‬
‫הכלכלי‪ ,‬הביטחוני והפוליטי‪ .‬ואילו נקודת התורפה בתוכנית הגדודים העבריים‬
‫של ז'בוטינסקי הייתה נעוצה בסוגיית הפיקוד על הכוח‪ ,‬שכבר בזמן הקמת הגדוד‬
‫הארץ־ישראלי‪ ,‬ב ִשלהי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הייתה המקור העיקרי למתיחות‬
‫ולחיכוכים בין שלטונות הצבא הבריטי לבין המתנדבים הארץ־ישראלים‪ .‬אלה‬
‫דרשו התחשבות מיוחדת באופיו הלאומי והמקומי של הגדוד – אם בשפת‬
‫הפקודות‪ ,‬אם בהרכב הפיקוד הזוטר והבכיר‪ ,‬ואם בקביעת יעדי השירות של‬
‫הגדוד‪ 6.‬הבריטים התקשו כמובן להיענות לדרישות אלו במלואן‪ ,‬ובמבחן‬
‫מאורעות ‪ 1920‬ו־‪ 1921‬הגיעו הדברים לכלל פיצוץ‪ .‬על רקע חיכוכים בין חיילי‬
‫הגדוד לבין האוכלוסייה הערבית המקומית סומן הגדוד הארץ־ישראלי‪ ,‬בעיני‬
‫הממשל הצבאי הבריטי‪ ,‬כבר בשנת ‪ 1919‬כגורם בעייתי‪ ,‬המתסיס את הרוחות‬
‫ברחוב הערבי שיש להגביל את חופש התנועה והפעולה שלו‪ ,‬בעוד הממשל‬

              ‫מתאמץ לשמור על הסטטוס־קוו ועל האיזון בין שתי האוכלוסיות‪.‬‬
‫מנהיגי הגדוד הארץ־ישראלי‪ ,‬אליהו גולומב ודב הוז‪ ,‬העמידו את עקרון הפיקוד‬
‫העצמי במרכז תפיסת הכוח האמור לרשת את הגדודים העבריים‪ .‬דב הוז ביטא‬
‫עיקרון זה במאמר שפרסם באמצע ‪ 1919‬בקונטרס‪ ,‬כתב העת של 'אחדות‬
‫העבודה'‪" :‬כוח נחוץ לנו בארץ להגן על כבודנו ועל רכושנו‪ ,‬אבל כוח משלנו‪,‬‬

‫‪ 6‬יגאל עילם‪ ,‬הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬צה"ל‪ :‬מערכות‪ ,1973 ,‬עמ' ‪) 175‬להלן‪:‬‬
                                             ‫עילם‪ ,‬הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה(‪.‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62