Page 97 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 97
באין המנון ל'הגנה' ׀ 97
שהעניק ברל כצנלסון לתחנת השידור של 'ההגנה' עם הקמתה במארס – 1940
'קול ישראל'21.
נראה כי התקדים הלאומי שקבע ברל ב'קול ישראל' השפיע על הכרעת הפיקוד
העליון של 'ההגנה' בסוגיית המנונו של הארגון .בקיץ 1939השתרר בארץ שקט
ביטחוני ומוקד פעילות 'ההגנה' הועתק בפרוץ מלחמת העולם השנייה למבצע
התגייסות היישוב לצבא הבריטי .מסתיו 1940נערך שידוד מערכות רבתי ב'הגנה',
מן המסד החוקתי והתפיסתי עד הטפחות התכנוניות והאופרטיביות .עבודת המטה
הגיעה לשיאה בל"ג בעומר תש"א 15 ,במאי ,1941עם פרסומן של 'אושיות ארגון
ההגנה'' ,חוקת החברוּת ]ב'הגנה'[' וסדרת פקודות חירום של הפיקוד העליון.
בקובץ הפקודות נכללו ההחלטה על הקמת הפלמ"ח ואישור תוכנית ההגנה
הארצית )תוכנית ב'( ,שעל בסיסה גובשה תוכנית 'מצדה על הכרמל' כאשר
'הקורפוס האפריקני' בצבא גרמניה הנאצית שעט במדבריות צפון אפריקה לעבר
שערי מצרים' 22.אושיות ההגנה' היה המסמך החוקתי המכונן של 'ההגנה' ,שבו
נוסחו יסודות הארגון בעשרה עיקרים קצרים המגדירים את זהותו .בשני הסעיפים
הראשונים במסמך נאמר "א .האר] .הארגון[ מהוה את הכח הצבאי של העם היהודי
הבונה את עצמאותו המדינית בארץ־ישראל .ב .האר .נתון למרותה של ההסתדרות
הציונית העולמית בשיתוף כנסת־ישראל בארץ־ישראל ,עומד לרשותן וסר
לפקודתן" .בסעיף השישי נקבע כי "דגלו של ה־אר – .הדגל הלאומי )תכלת־לבן(.
ההמנון הלאומי )"התקוה"( הוא המנונו של ה־אר] .הארגון["23.
המענה ההיסטורי לשאלת קיומו של המנון 'ההגנה' טמון ֵאפוא בהחלטה
הרשמית של הפיקוד העליון ,שלפיה "ההמנון הלאומי )'התקווה'( הוא המנונו של
הארגון" .קרוב לוודאי שהחלטה זו משקפת את הלך הרוח היישובי וההתלכדות
הלאומית עם הפצעת האיום הפיזי על קיומו של היישוב היהודי בארץ .ד"ר משה
סנה ,שזה מקרוב הצליח לברוח מפולין הבוערת והועמד ב־ 1ביולי 1941בראש
המפקדה הארצית של 'ההגנה' ,היה הרוח החיה בחיבור מסמך 'אושיות ההגנה'24.
הבחירה הטבעית בהמנון הלאומי להמנונו של כוח המגן העברי ,כאשר מרבית
חיילי היישוב – מ'ההגנה' ומהאצ"ל – התגייסו למלחמה בצורר הנאצי בשורות
צבא בריטניה ,ביטאה את התחושה האותנטית בשדרות היישוב.
21תחנת 'קול ישראל' הפסיקה לשדר ביוני 1940עם התחלת שיתוף הפעולה של היישוב עם הבריטים
במלחמת העולם השנייה .עם הקמת תנועת המרי העברי חידשה תחנת 'קול ישראל' את שידוריה
המחתרתיים ב־ ,4.10.1945שנפתחו בשריקת לחן 'התקווה'.
22תיק ,73/171הארכיון לתולדות ההגנה .שלושה ימים לאחר אישור פקודות החירום הפליגה
ב־ 18.5.1941ספינת כ"ד יורדי הסירה לתקוף מתקני זיקוק בטריפולי בלבנון ונטרפה במצולות הים.
23יהודה סלוצקי )עורך( ,ספר תולדות ההגנה ,ג ,1/תל־אביב :עם עובד ,1972 ,עמ' ) 257-256להלן:
סת"ה(.
24עדות יוסף קרני ,8.1.1974 ,מראיין :יאיר צבן ,תיק ,IV-104-812-475עמ' ,12ארכיון העבודה.
