Page 92 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 92

‫‪ 92‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

  ‫אָנוּ ֶשׁ ִבי – אַך ִל ֵבּנוּ ‪ֱ /‬א ֵלי ֵתּל־ ַחי ַבּ ָצּפ ֹון; ‪ָ /‬לנוּ‪ָ ,‬לנוּ ִת ְה ֶיה‪ָ ,‬לנוּ‪ֶ / ,‬כּ ֶתר‬
                                                             ‫ַה ֶחרמ ֹון‪// .‬‬

‫מאורעות תרפ"ט בקיץ ‪ 1929‬חוללו זעזוע קשה ביישוב‪ .‬גוש הימין )איכרי‬
‫המושבות‪ ,‬הפרדסנים‪ ,‬בעלי ההון( חזר בו מהתנגדותו לארגון 'ההגנה' ההסתדרותי‬
‫והצטרף לשורותיו‪ .‬עם הצטרפות החוגים האזרחיים ל'הגנה' הפך הארגון למחתרת‬
‫של כל היישוב העברי המאורגן בכפיפוּת להנהלת הסוכנות היהודית ולוועד‬
‫הלאומי‪ .‬תחת רישומם המטלטל של מעשי הטבח בחברון ובצפת חיבר‬
‫המשורר דוד שמעוני )שמעונוביץ‪ (1956-1891 ,‬את השיר ' ֶא ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל' הנפתח‬
‫במילים " ְואַף־ ַעל־ ִפּי־ ֵכן‪ְ ,‬ו ַל ְמר ֹות ַה ֹכּל – ֶא ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל"‪ .‬ארבעה מלחינים עטו‬
‫על השיר להלחינו‪ ,‬כי ראו בו הד הולם לסערת אותם הימים – פואה גרינשפון‬
‫)‪ ,(1966-1900‬נחום נרדי )‪ ,(1977-1901‬דניאל סמבורסקי )‪ (1977-1909‬ויריב‬
‫אזרחי )‪ .(2002-1904‬מכולם בלט והתפשט בארץ לחנו של המלחין פואה‬
‫גרינשפון‪ ,‬שבחר לכנותו 'המנון' וכך גם רשם בכותרת המשנה של תווי השיר‪.‬‬
‫תחילה דוקלם השיר בכינוסים‪ ,‬בעצרות‪ ,‬בטקסים בבתי הספר ומעל כל במה‬
‫ביישוב‪ .‬לצד ה ִדקלומים הושר השיר בלחנו של גרינשפון ובעיבודו למקהלה‪ .‬עד‬
‫מהרה נכלל השיר ברפרטואר של מרבית מקהלות הארץ‪ ,‬שהמשיכו לבצעו בכינוסי‬
‫מקהלות במשך כל התקופה שקדמה להקמת המדינה וגם לאחר מכן‪ .‬ואף על פי כן‬

                                ‫ולמרות הכול‪ ,‬הוא לא הוכתר כהמנון 'ההגנה'‪.‬‬

                               ‫ֶא ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל‬
            ‫מילים‪ :‬דוד שמעונוביץ‪ ,‬לחן‪ :‬פואה גרינשפון‪1929 ,‬‬
  ‫ְואַף־ ַעל־ ִפּי־ ֵכן‪ְ ,‬ו ַל ְמר ֹות ַה ֹכּל ‪ֶ /‬א ֶרץ‪ֶ ,‬א ֶרץ‪ֶ ,‬א ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל! ‪ְ //‬ו ָכל ע ֹוד דּ ֹו ֵפק‬
  ‫ָבּע ֹו ָלם ֵלב ִי ְשׁ ָר ֵאל ‪ְ /‬ו ָכל ע ֹוד ִנ ְשׁ ָמע ָבּע ֹו ָלם " ְשׁ ַמע ִי ְשׁ ָר ֵאל" ‪ְ /‬שׁ ַמע ִי ְשׁ ָר ֵאל‪,‬‬

                               ‫ְשׁ ַמע ִי ְשׁ ָר ֵאל ‪ַ /‬א ְתּ ֶא ֶרץ‪ֶ ,‬א ֶרץ‪ֶ ,‬א ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל!‬

                                                     ‫שאי לך מולדת‬

‫שנות המרד הערבי )‪ ,(1939-1936‬המוכרות בשמן היישובי 'מאורעות תרצ"ו‪-‬‬
‫תרצ"ט'‪ ,‬היו אבן דרך בתולדות המאבק הציוני והקרינו עמוקות גם על שדה הזמר‬
‫העברי‪ .‬תחת רישומה של ההתגייסות היישובית באותם הימים לכוח המגן ולמגבית‬
‫'כופר היישוב' חיבר המורה החיפאי‪ ,‬המלחין הפורה ומנצח המקהלות הוותיק‬
‫משה ביק )‪ (1979-1899‬את המילים ואת הלחן של השיר ' ֲא ַנ ְחנוּ'‪ ,‬המוכר ַבּשם‬
‫' ִנ ְב ֶנה אַ ְר ֵצנוּ'‪ .‬ביק כתב את המילים המקוריות בשלהי שנות ה־‪ 30‬ביידיש‪ ,‬והשיר‪,‬‬
‫שתורגם לראשונה לעברית על־ידי אפרים דרור ) ְטר ֹו ֶכה‪ ,(1981-1903 ,‬התפרסם‬
‫במילותיו של אברהם לוינסון )‪ .(1955-1891‬היו שהציעו לאמץ את השיר כהמנון‬
‫לאומי‪ ,‬וזאת גם הייתה משאלתו הסמויה של ביק עצמו‪ .‬ביק הציע שהשיר ' ַה ִתּ ְק ָוה'‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97