Page 90 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 90

‫‪ 90‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫להתעורר משאננותו‪ 2.‬כך גם שירו של שמעון שמואל פרוּג )‪ַ ' ,(1916-1860‬הכּ ֹוס'‪,‬‬
‫בתרגומו מיידיש של יעקב קפלן‪ ,‬שנכתב בשנת ‪ 1882‬לאחר הפוגרומים ביהודי‬
‫האימפריה הצארית )'סופות בנגב'(‪ 3.‬בתקופת 'חיבת ציון' כתב המשורר חיים נחמן‬
‫ביאליק )‪ (1934-1873‬את שירו ' ִבּ ְר ַכּת ָעם' )" ֶתּ ֱח ַז ְק ָנה ְי ֵדי ָכל־אַ ֵחינוּ ‪ַ /‬ה ְמח ֹו ְנ ִנים‬
‫ַע ְפר ֹות אַ ְר ֵצנוּ ַבּ ֲא ֶשׁר ֵהם ָשׁם"(‪ .‬לשיר שחובר בשנת ‪ 1894‬ונודע ַבּשם ' ֶתּ ֱח ַז ְק ָנה'‬
‫הותאמה כעבור למעלה מעשור מנגינת שיר מחאה רוסי )'שיר של מאי'( מימי‬
‫המהפכה הראשונה בשנת ‪ 1905‬נגד שלטון הצאר‪ 4.‬התאמת המנגינה הרוסית‬
‫למילים של ביאליק נעשתה באודסה‪ ,‬אך למעמדו המיוחד כהמנון תנועת הפועלים‬
‫זכה השיר רק בהגיעו לארץ כשמאז אסיפת 'פועלי ציון' בשנת ‪ 1906‬הסתיימה כל‬

                        ‫אסיפת פועלים בקימה על הרגליים ובשירת 'תחזקנה'‪5.‬‬
‫את מילות ההמנון הלאומי‪ַ ' ,‬ה ִתּ ְק ָוה'‪ ,‬חיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר‬
‫)‪ (1909-1856‬בכמה שלבים במשך שש שנים‪ .‬שורותיו הפותחות של השיר נכתבו‬
‫כטיוטה ראשונה בשנת ‪ 1878‬בביתו של הברון ולדברג בעיר יאסי ברומניה‪.‬‬
‫רוב תשעת בתי השיר חוברו בארץ‪ ,‬בירושלים ובמושבות‪ ,‬והוא הושלם בשנת‬
‫תרמ"ד )‪ (1884‬בשם – ' ִתּ ְק ָו ֵתנוּ'‪ .‬פרסומו הראשון היה בקובץ ברקאי שיצא‬
‫בשנת ‪ 1886‬בירושלים‪ .‬כעבור חודשים אחדים החל שמואל כהן )‪,(1940-1870‬‬
‫צעיר מראשון־לציון‪ ,‬לשיר את ' ַה ִתּ ְק ָוה' בלחן הפזמון '‪') 'Carul Cu Boi‬העגלה‬
‫והשוורים'( שהביא איתו מרומניה‪ .‬פזמון זה שאב את לחנו משיר עם מולדבי בשם‬
‫'עלה ירוק' )'‪ 6.('Foaie Verde‬השיר מעולם לא נבחר להמנון לאומי על־ידי ועדה‪,‬‬
‫מועצה או רשות כלשהי ואף לא נשלח ֵאי־פעם לתחרות מוזמנת‪ 7.‬מאז ִשלהי המאה‬
‫ה־‪ַ ' 19‬ה ִתּ ְק ָוה' מוּ ֶש ֶרת כהמנון‪ ,‬בעמידה‪ ,‬כבחירת העם‪ ,‬והגושפנקה הרשמית‬
‫למעמדו כהמנון ניתנה בקונגרס הציוני הי"ח בשנת ‪ 1933‬בפראג‪ .‬החלטה זו‬
‫התקבלה בהסתמך על "המסורת רבת השנים‪] ,‬שלפיה[ הדגל הכחול־לבן הוא הדגל‬

              ‫של ההסתדרות הציונית ו' ַה ִתּ ְק ָוה' הוא ההמנון של העם היהודי"‪8.‬‬

‫אליהו ה ֹכּהן‪'" ,‬על הררי ציון'‪ :‬בחיפוש אחר המנון לאומי"‪ ,‬בתוך‪ :‬יפה ברלוביץ ויוסף לנג )עורכים(‪,‬‬       ‫‪2‬‬
‫לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה‪ ,‬תל־אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ,2010 ,‬עמ' ‪) 247-223‬להלן‪ :‬ה ֹכּהן‪,‬‬
                                                                                                    ‫‪3‬‬
                                                                               ‫"על הררי ציון"(‪.‬‬     ‫‪4‬‬
                  ‫השיר מוכר גם בתרגומו של ש"י גינצבורג בשם 'כּ ֹוס ַה ְדּ ָמע ֹות'‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.227-226‬‬  ‫‪5‬‬
‫מילותיו המקוריות של 'שיר של מאי' בתרגום חופשי‪" :‬אין זמן לחכות‪ .‬הבה ניגש למלאכה ‪ /‬כסאו של‬            ‫‪6‬‬
                                                                                                    ‫‪7‬‬
                              ‫הצאר רועד‪ / .‬מתקרבת שעת החשבון הגורלית‪ / .‬שחר חדש מפציע"‪.‬‬
        ‫אליהו הכהן‪" ,‬תחזקנה )'ברכת עם'("‪ ,‬בתוך‪ :‬הנ"ל‪ ,‬שירת הארץ‪ ,‬אסופת מאמרים )בכתובים(‪.‬‬            ‫‪8‬‬

                                                                 ‫ה ֹכּהן‪" ,‬על הררי ציון"‪ ,‬עמ' ‪.246‬‬
‫אליהו ה ֹכּהן‪" ,‬עוד לא אבדה תקוותנו"‪ ,‬בתוך‪ :‬אלי שילר )עורך(‪ ,‬אריאל‪ ,186 ,‬ירושלים‪ :‬אריאל‪,2009 ,‬‬
‫עמ' ‪ ;103‬אליהו ה ֹכּהן‪'" ,‬התקווה'‪ :‬משיר להמנון"‪ ,‬בתוך‪ :‬ניצה אייל ויעל רייכנטל )עורכות(‪ ,‬הגיל‬

                                             ‫החדש‪ ,‬ירושלים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬עמ' ‪.13-11‬‬
‫אליהו ה ֹכּהן‪" ,‬כיצד הפכה 'התקווה' להמנון"‪ ,‬בתוך‪ :‬שלמה שבא )עורך(‪ ,‬עת־מול‪ ,‬ד )‪ ,(2‬אוניברסיטת‬

                                                                       ‫תל־אביב‪ ,1978 ,‬עמ' ‪.5-3‬‬
   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95