Page 112 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 112

‫‪ 112‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫בשנת ‪ 1963‬נערכה תחרות להלחנת שיר לכת רשמי לצה"ל )מנגינה ללא מילים(‪.‬‬
‫בתחרות זכה יואב תלמי‪ ,‬אז חייל בן ‪ 19‬ששירת בתזמורת צה"ל ולימים מנצח‬
‫ומלחין נודע – שהלחין את שיר הלכת ' ַצ ַה"ל צ ֹו ֵעד'‪ ,‬שהפך להיות ' ָמא ְרשׁ ַצ ַה"ל'‪.‬‬
‫לחנו של תלמי קיבל מעמד של שיר הלכת הרשמי של צה"ל‪ ,‬ומאז ועד שגלי צה"ל‬
‫החלו לשדר ‪ 24‬שעות ביממה נפתחו שידורי התחנה הצבאית לצליליו‪ .‬עד היום‬
‫מלווה מארש זה את הטקסים הרשמיים‪ ,‬המצעדים והמסדרים החגיגיים בצבא לצד‬
‫לחן נוסף שחיבר המלחין יואל ַול ֶבּה לשיר ' ִכּ ָתּ ֵתנוּ ַבּ ַלּ ְי ָלה צ ֹו ֶע ֶדת'‪ ,‬אף הוא מארש‬
‫נמרץ וסוחף כמו זה של לברי‪ ,‬המנוגן תדיר על־ידי התזמורות המלוות את‬

                                                                  ‫המצעדים‪.‬‬

                                                               ‫סיכום‬

‫במרחב הלאומי משמשים הדגל‪ ,‬הסמל וההמנון כאמצעי לליכוד השורות‪ .‬חלק‬
‫מה ִהמנונים הקדם־תש"חיים נכתבו בתחושה של איום קיומי לעם היהודי בארץ‬
‫ובפזורותיו‪ ,‬ושידרו קריאת התגייסוּת ונכונות להשלכת החיים מנגד )במוצהר‬
‫ובמובלע( למען המולדת‪ 37.‬קטגוריית ההמנונים מזוהה מ ִטבעה עם הס ֶפרה‬
‫הממלכתית בעלת ִצביון הריבונות הפטריוטית‪ ,‬אולם יש לה גם היבטים‬
‫אידאולוגיים ואזרחיים מובהקים‪' .‬ה ִאי ְנ ֶט ְר ַנ ְצי ֹו ָנל' מיליוני פועלים ברחבי תבל‪,‬‬
‫והמנוני מועדוני הכדורגל הם מהבולטים והאמוציונליים בסקטור זה‪ .‬על פרשת‬
‫נפקדותו של המנון 'ההגנה' יכול לזרות אור נוסף המנון אחר ש ֶנ ֱה ָרה ואפילו הגיח‬
‫פעמיים לאוויר העולם באותן השנים אך מעולם לא צלחה דרכו – המנון העיר‬
‫תל־אביב‪ .‬פרשת הניסיונות ל ַזכּ ֹות את בירת התרבות העברית‪ ,‬על שלל משורריה‬
‫ומלחיניה‪ ,‬בהמנון משלה החלה בשנת ‪ ,1929‬במלאת ‪ 20‬שנים לתל־אביב‪ .‬המשורר‬
‫עמנואל הרוסי )‪ (1979-1903‬והמלחין נחום נרדי נרתמו לחיבור ההמנון הראשון‬
‫לעיר‪ ,‬אבל הוא צלל לתהום הנשייה )" ֵתּל־אָ ִביב‪ֵ ,‬תּל־אָ ִביב‪ִ / ,‬עיר ָע ִתיד ְמ ֵלאַת ַה ִזּיו‪,‬‬
‫‪ַ /‬על ח ֹול ֹות ַה ָיּם‪ / ,‬ה ֹו ָמה ֵמ ֹרב אָ ָדם"(‪ .‬גורל דומה פקד גם את הניסיונות לחיבור‬
‫המנון עירוני בשנתה הכ"ה ובשנת היובל להיווסדה‪ 38.‬וכמו 'ההגנה' על אין־ספור‬
‫שיריה שהתערו בזמר העברי אולם לכדי המנון קצרה ידם‪ ,‬כך גם תל־אביב‪ .‬העיר‬
‫שתרמה מאות שירי אורחות גמלים וה ֹור ֹות בניין ונטיעה שינתה באחת את פניה‬
‫בפרוץ המרד הערבי‪ .‬עם חסימת נמל יפו בשנת ‪ 1936‬והקמת נמל תל־אביב במקומו‬
‫נשטפה העיר בעשרות שירי נמל‪ ,‬סוורים‪ַ ,‬ס ָפּנים וימאים‪ .‬זכרו של ההמנון הרשמי‬
‫לנמל )" ֲעלוּ ָל ֶר ֶשׁת ‪ְ /‬בּ ֹראשׁ מוּ ָרם‪ִ / ,‬מן ַה ַיּ ֶבּ ֶשׁת ‪ֶ /‬אל ַה ָיּם‪ִ // .‬פּ ְל ֵאי מ ֹו ֶל ֶדת ‪ְ /‬בּ ָיד‬
‫ע ֹו ֶב ֶדת‪ַ / ,‬ה ָיּם ִנ ְגאַל ‪ִ /‬י ְפ ַרח ָנ ָמל"(‪ ,‬שחיברו מנחם ברגר )‪ (1967-1918‬וגבריאל‬

‫‪ 37‬ראובן ֹשהם‪" ,‬אין עם אשר ייסוג מחפירות חייו"‪ :‬פואטיקה‪ ,‬רטוריקה ותמטיקה בשירי הזמר ההמנוניים‬
                     ‫של היחידות הלוחמות ‪ ,2010-1930‬בני־ברק‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ,2018 ,‬עמ' ‪.30‬‬
                                                           ‫‪ 38‬ה ֹכּהן‪ ,‬בכל זאת יש בה משהו‪ ,‬עמ' ‪.60‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117